בש"א 15951/07

תקציר

התובעים והנתבעים בתיק זה היו מעורבים בתביעה אזרחית מורכבת בנוגע לשורה של הסכמים שנחתמו ביניהם. התובעים ביקשו עיקול זמני על נכסי הנתבעים, ובית המשפט נעתר בחלקו. בית המשפט הורה על עיקול זמני של 1,200,000 ₪ על נכסי הנתבעים, במקום 1,500,000 ₪ המבוקשים. צו זה ניתן להבטחת תביעתם של התובעים, שכלל פיצוי כספי בגין שלילת זכות השותפות של התובע, אובדן רווחים, פגיעה במוניטין והסדר חוב לבנק לאומי. הנתבעים ביקשו לבטל את העיקול, אך בית המשפט דחה את טענותיהם. השופט קבע כי התשובות לבקשת הביטול אינן תקפות על פי התקדימים, וההחלטה על העיקול הזמני אינה מהווה הכרעה לגופו של עניין. השופטת בחנה בקפידה את חומר הראיות ודחתה את טענות הנתבעים בדבר עושק, כפייה ומרמה, וקבעה כי ההסכמים בין הצדדים תקפים ומחייבים. מאחר שהצדדים הסכימו לשנות את מערכת היחסים שלהם בין שותפים לנושה וללווה, קבעה השופטת כי התובעים זכאים רק להחזר ההלוואות, שכבר נפרעו. עוד קבע השופט כי הטענה לעוגמת נפש לא הוכחה, וצמצם את היקף העיקול על נכסי הנתבעים כדי להבטיח מידתיות. לבסוף הורה השופט לנתבעים לשלם לתובעים 10,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות הבקשה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים, ומזכירות בית המשפט הונחה למסור העתקים מההחלטה לעורכי הדין של שני הצדדים.