ע"פ 2094/15
פסק-דין עליון
תקציר
לאחר בחינת הטיעונים שהוצגו בערעור והתגובות, מגיע השופט למסקנה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס היטב וכי דחיית הערעור מתבקשת. פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהתבסס על ראיות מוצקות, שהתמקד בהודאתו של המערער שמואל בפני מודיע, בידיעתו את פרטי האירועים ובקיומן של ראיות תומכות נוספות, מוביל בהכרח למסקנה כי שמואל רצח את הקורבן. השופט מדגיש כי ככלל, ערכאת הערעור אינה מתערבת במהימנותו ובממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא. באשר לשימוש במודיע מציינת השופטת כי המשטרה פעלה בזהירות במקרה זה וכי הודאתו של שמואל ניתנה באופן חופשי ומרצון. השופט קובע כי ההודאה אותנטית ובעלת משקל משמעותי, ונתמכת בסימני אמת רבים. יתר על כן, השופט מסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי די בהודאתו של שמואל, יחד עם ראיות נוספות, כגון הירי בכלבו של הקורבן, הימצאותה של משאית שחסמה את נתיב הבריחה, תנועות ההגנה של הקורבן והתנהגותו המפלילה של שמואל לאחר האירוע, כדי להוכיח את אשמתו מעבר לספק סביר. לפיכך, השופט מציע לדחות את הערעור, ובכך להביא לאישור הרשעתו של שמואל ברצח בכוונה תחילה. השופטים ד' ברק ארז וח' מלצר מסכימים עם ההחלטה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 2094/15 שמואל אטיאס נ' מדינת ישראל, עליון (1.9.2016)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.