ת"א 42272-03-16

תקציר

המחלוקת נוגעת לחישוב הפיצוי בגין הפסד דמי חכירה הנובע מהפקעת מקרקעין משנות החמישים, עליה חלה פקודת הקרקעות. בית המשפט מינה מומחה שיסייע בקביעת שיעור דמי החכירה הראוי, הנקבע על 6% משווי הקרקע המשתנה מדי שנה. שיעור זה מוצדק על ידי התחשבותו של המומחה בדמי החכירה שגובה רשות מקרקעי ישראל, שהיא בעלת הקרקע העיקרית בארץ, הן בגין עסקאות חכירה והן בגין מקרים של פלישה או שימוש בלתי מורשה. חוות דעתו של המומחה מתבססת גם על החלטות קודמות של בית המשפט שקבעו שיעור של 6% בנסיבות דומות. בית המשפט דוחה את טענות הנתבעת לחריגה מחוות דעתו של המומחה, ומציין כי קביעתו של המומחה עולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת והיא סבירה לאור פרקטיקות רשות מקרקעי ישראל. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי למומחה מעמד מיוחד כגורם אובייקטיבי וכי אין טעמים כבדי משקל לפסול את חוות דעתו. באשר להוצאות נלוות, זכאים התובעים להחזר שכר טרחת עורך הדין והמומחה שלהם, כאשר שכר טרחת עורך הדין נקבע על 50,000 ₪. לבסוף, בית המשפט קובע כי הנתבע ישלם את הפיצוי תוך 30 יום מיום קבלת המסמכים הדרושים, ומסכום זה תנוכה מקדמה של 10% למס רווחי הון.