בש"פ 2059/05

תקציר

מדינת ישראל הייתה המשיבה בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת לעצור את המערער עד תום ההליכים. המערער ניהל מערכת יחסים קרובה עם המתלוננת, אך תקף אותה ואת חברתה יאיר בינואר 2005 בעודם בגילופין. החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער התבססה על אופיו האלים של הפשע ועל הסיכון לפגיעה נוספת בקורבנות. המערער ערער על החלטה זו, אך בית המשפט דחה את הערעור, והסכים עם המשיב כי קיימות ראיות רבות - לרבות הודאתו החלקית של המערער במעורבותו - המצדיקות מעצר. בית המשפט הדגיש את הצורך להרתיע מפני עבירות אלימות ולהגן על הציבור, במיוחד לאור האלימות הגוברת בחברה הישראלית. משכך, הוגבלה חירותו של המערער למען ביטחונם של המתלונן ויאיר. הערעור נדחה ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.