LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 39947-05-20

פסק-דין שלום תל-אביב-יפו

📋
מספר הליך39947-05-20
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך20 בפברואר 2023
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזתל-אביב-יפו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםאילן חיים פור נ' זוהר וצפריר שרבט בע"מ
👨‍⚖️
שופטיםיאיר דלוגין

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **1. התיישנות – עיקר הדיון וחידושים בפסיקה:** * **התמודדות עם טענת התיישנות:** הנתבעת העלתה טענה מרכזית של התיישנות, בטענה שהתביעה הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. בית המשפט דחה טענה זו, ופסק הדין מדגים כיצד ניתן להתגבר על טענת התיישנות במקרים של ליקויי בנייה מתמשכים. * **התחייבות חוזרת לתיקון כהודאה בזכויות:** הנקודה המרכזית בפסק הדין היא ההכרה בכך שהתנהלות הנתבעת, אשר ביצעה תיקונים לאורך שנים והתחייבה לשוב ולתקן ליקויים, מהווה "הודאה" בליקויים ו"התחייבות" לתקנם. התנהלות זו, לדידו של בית המשפט, מאריכה את תקופת ההתיישנות. **זהו חידוש משפטי חשוב** בכך שהוא מרחיב את פרשנות הוראות ההתיישנות, וקובע כי לא תמיד תקופת ההתיישנות מתחילה במועד קבלת הדירה, אלא יכולה "להתחדש" עם כל התחייבות לתיקון או ביצוע תיקון בפועל. * **התגלות ליקויים לאורך זמן:** בית המשפט קבע שלא כל הליקויים התגלו כבר בשנת 2012, כפי שעולה מהבדלים בחוות הדעת ומהתכתבויות התובעים. עיקרון זה משמעותי שכן הוא מכיר בכך שבהקשר של ליקויי בנייה, לעיתים ליקויים מתגלים באופן הדרגתי, והתביעה תתיישן רק לגבי ליקויים שהתגלו מעבר לתקופה הקבועה בחוק לפני הגשת התביעה. * **הפרדה בין ליקויים בודדים:** בית המשפט מבחין בין ליקויים שהתגלו בתוך תקופת 7 השנים שקדמו להגשת התביעה (שלא התיישנו בוודאות) לבין ליקויים ישנים יותר. גם לגבי הליקויים הישנים יותר, בית המשפט קבע שהתביעה לא התיישנה, בהסתמך על התנהלות הנתבעת. **2. אחריות קבלן לליקויים – הרחבת אחריות מעבר לתקופת הבדק:** * **הרחבת חזית:** בית המשפט דחה את טענת הנתבעת שהליקויים לא התגלו בתקופת הבדק או האחריות, תוך שהוא קובע כי העלאת טענה זו לראשונה בסיכומים מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן לא הועלתה בכתב ההגנה. * **אחריות לליקויים מחוץ לתקופת האחריות:** בית המשפט קבע שלנתבעת אחריות גם לליקויים שהתגלו לאחר תקופת האחריות, וזאת לאור העובדה שהנתבעת עצמה טענה שביצעה תיקונים בכל הליקויים. התנהלות זו, לפיה הקבלן מתקן גם ליקויים מחוץ לתקופת האחריות, מחייבת אותו לתקן גם כעת אם לא תיקן כראוי. * **הזכות לפיצוי כספי במקום תיקון:** בית המשפט קבע כי במידה והמוכר (הנתבעת) מנצל את ההזדמנות לתקן ליקויים אך לא עושה כן כראוי, הקונה (התובעים) זכאי לפיצוי כספי בגובה עלות התיקון, ואין המוכר זכאי עוד לתיקון הליקוי בעין. עיקרון זה מעגן את האפשרות לקבל פיצוי כספי כחלופה יעילה יותר במקרים של תיקונים כושלים, ומחזק את מעמד הקונה. **3. נזקים – פיצוי בגין עגמת נפש והוצאות:** * **נזק לא ממוני:** בית המשפט פסק פיצוי בגין עגמת נפש, טרחה ואובדן זמן, אשר נגרמו לתובעים עקב הצורך להתמודד עם הליקויים לאורך שנים ולחזר אחר הנתבעת לתיקונם. בית המשפט הדגיש כי אין לזלזל בזמנו ובטרחתו של הקונה, במיוחד כאשר מדובר בתהליך ממושך. **זהו חידוש משמעותי** ביחס לפיצוי בגין עוגמת נפש במקרים של ליקויי בנייה, המכיר בפן הלא-ממוני של ההתמודדות עם ליקויים. * **הפחתת דרישה כספית:** בית המשפט ציין כי התובעים הפחיתו את דרישתם לפיצוי בגין נזק לא ממוני מ-25,000 ₪ ל-10,000 ₪ בסיכומים, והעמיד את הפיצוי על הסכום המופחת. * **הוכחת נזקים ממוניים:** בית המשפט דחה את דרישת התובעים בגין אובדן ימי עבודה ונסיעות, מכיוון שלא הוכחו כראוי. חוסר ההוכחה של תלושי שכר, שוויו של יום חופשה, ופרטי הנסיעות, הובילו לדחיית ראש נזק זה. * **הוצאות חוות דעת:** בית המשפט פסק לתובעים את עלות שתי חוות הדעת שהוציאו, גם אם חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט העמידה את עלות התיקון על סכום נמוך יותר. נימוק זה מדגיש את חשיבותן של חוות הדעת לצורך הוכחת התביעה והגשתה. * **הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד:** בית המשפט פסק לתובעים את עלות המומחה מטעם בית המשפט, חלק מאגרות המשפט ושכר טרחת עורך דין, כחלק מהסכום הכולל שנפסק. **4. היבטים נוספים:** * **מומחה בית המשפט:** בית המשפט מינה מומחה מטעם בית המשפט, וחוות דעתו היוותה בסיס לפסק הדין. העובדה שהצדדים ויתרו על חקירתו של המומחה, והצדדים לא העלו טענות משכנעות בסיכומים לשנות את קביעותיו, חיזקה את חוות הדעת. * **תשלום הפיצוי:** בית המשפט קבע כי הנתבעת תשלם את הסכומים שנפסקו תוך 30 יום מהיום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין. **לסיכום,** פסק הדין מהווה דוגמה חשובה לאופן שבו בתי המשפט מתייחסים לטענות התיישנות במקרים של ליקויי בנייה, ומדגיש את החשיבות של התנהלות המוכר בשלב התיקונים. כמו כן, פסק הדין מכיר בזכויות נוספות של הקונה, כגון פיצוי בגין עגמת נפש ונזקים לא ממוניים, וקובע כי הוכחת נזקים ממוניים דורשת דיוק והוכחות חד משמעיות. ההכרה בהתחייבות חוזרת לתיקון כהודאה בזכויות היא חידוש משפטי משמעותי, אשר עשוי להשפיע על מקרים עתידיים של ליקויי בנייה.

חקיקה מקושרת

חוק המכר

ת"א 39947-05-20 אילן חיים פור נ' זוהר וצפריר שרבט בע"מ, שלום (20.2.2023)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית