ע"פ 2103/07

תקציר

במקרה זה, בית המשפט בחן טענות נגד אנשים רבים שהיו מעורבים בפעילות הונאה הקשורה לאישתק קפיטל ועסקיה. הורוביץ, שזוהה כבעל השליטה, תיזמר עסקאות למטרת רווח אישי ללא גילוי נאות או אישור. פרקו, מקורבו, זוכה בתחילה מאשמת הסתרת טובת הנאה בדוחות הכספיים, אך בערעור נמצא שותף להנעת הדירקטוריון לאשר רכישות מפוקפקות, מה שהוביל להרשעתו במרמה ובהפרת אמונים. למרות שהורוביץ זוכה מכמה אישומים, הוא היה מעורב במזימה רחבה יותר שהביאה להרשעתו בעבירות על חוק ניירות ערך. בית המשפט שקל את השיהוי המשמעותי בהליכים, למעלה מתשע שנים מאז הגשת כתב האישום, שגרם לעומס אישי ומשפחתי על הנאשמים. למרות זאת, בית המשפט החליט כי אין מקום להקל בשל הפגיעה הקשה באמון הציבור ובשוק ההון. בעקבות זאת נגזרו על הורוביץ 40 חודשי מאסר בפועל וקנס של 800 אלף שקל; פרקו ל-24 חודשים וקנס של 600 אלף שקל; על ורך ובסר נגזרו 18 חודשי עבודות שירות כל אחד וקנסות בסך 500 אלף שקל. בית המשפט הדגיש הן את האשמה האישית והן את הצורך לשמור על אמון הציבור באמצעות עונשים מרתיעים, תוך איזון בין מחיר ההליכים הארוכים לבין הצורך במיצוי הדין בעבירות כלכליות.