בג"צ 4800/19

תקציר

המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה משום שהיא התבססה על מעשה קודם של בית המשפט והוגשה בשיהוי מיותר. עוד סברו כי טענות העותרים בדבר שינוי מדיניות המשיבים והפרת ההסכמות בדבר תוואי הגדר אינן תקפות. שינוי המדיניות, שחל שמונה שנים לאחר הקמת הגדר הראשונית, נבע משינוי נסיבות וצרכים ביטחוניים, ולכן היה זה מענה מוצדק. בנוסף, טענו המשיבים כי טענות העותרים כלליות מדי ואינן מתייחסות לפגיעה פרטנית כלשהי. העותרים לא הציגו כל הצדקה מוצדקת לחריגה מפסק הדין הקודם, ובחרו במקום זאת לחזור על אותן טענות. משכך, סברו המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף. בית המשפט הסכים עם טענות המשיבים וציין כי העותרים לא הביאו ראיות למעמדם הייצוגי וכי בעתירה חסרים פרטים קונקרטיים על פגיעה באנשים ספציפיים. השופט התייחס גם לשיהוי הממושך בהגשה ודחה את העתירה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים. פסק דין זה ניתן ביום 22.9.2019.