צ"ו 56049-07-21

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעת, מוסד דתי לא רשמי המפעיל גני ילדים, הפלתה לרעה את התובעת, גננת משלימה ותיקה, על רקע דתה והשקפת עולמה. האפליה התעוררה לאחר שבעלה של התובעת עזב את חסידות גור והצטרף לקהילת הרב שאול אלתר, מה שהוביל לכך שהורים בקהילת גור סירבו לשלוח את ילדיהם לגן בו עבדה התובעת. הנתבעת נכנעה לדרישות ההורים והעבירה את התובעת פעמיים בתוך שנה, תוך צמצום ימי עבודתה מארבעה לשלושה, ואילצה אותה לנסוע לעיר אחרת. בית הדין קבע כי החלטות הנתבעת הושפעו משיקולים לא ענייניים וביטל את מחיקת מעמדה של התובעת והורה על חזרתה למשרה מלאה בעיר עבודתה המקורית. בנוסף, קבע בית המשפט כי הנתבע הפר את זכותה של התובעת לשימוע בטרם צמצמה את משרתה, ופסק לה פיצוי בסך 7,000 ₪. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע 35,000 ₪ בגין אפליה והתנכלות, וכן גמול נסיעות וסך של 7,000 ₪ הוצאות ואגרות. ההחלטה התקבלה תוך התחשבות בפררוגטיבה של מעסיק לנהל את עסקיו ולעצב את פרופיל מקום העבודה, אך הנתבעת לא הצליחה להצדיק את האפליה בנימוקים מהותיים. הסכומים שנפסקו ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, או שיצברו ביניהם הפרשי ריבית והצמדה. לשני הצדדים יש זכות ערעור כדין.