סע"ש 1018-10-17

תקציר

פסק הדין דן בשתי סוגיות עיקריות: פגיעה בפרטיות ופגמים בהליך השימוע שנערך לתובע. לגבי התביעה הראשונה קבע בית המשפט כי הנתבע פגע באופן בוטה בפרטיותו של התובע ועל הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 50,000 ₪. בית הדין קיבל את טענת התובעת כי הייתה לה ציפייה לגיטימית לפרטיות גם במקום העבודה, במיוחד במקומות רגישים כמו חדרי אמבטיה. אמצעי המעקב אחר העובדים, באמצעות מצלמות ועובדי ניקיון, נחשבו לפגיעה בפרטיותו של התובע ולנוהג מעסיק פסול. באשר להליך השימוע, מצא בית המשפט פגמים באופן שבו ניהל הנתבע את השימוע עבור התובע. לתובעת לא ניתן די זמן להיערך והטענות נגדה לא נמסרו לה מראש. עוד נודע לבית הדין כי הנתבעת לא נתנה לתובעת כל משוב מוקדם על תפקודה בעבודה, וההחלטה לפטר אותה התקבלה ככל הנראה לפני הדיון עצמו. גם טענות הנתבעת בדבר תפקודו הלקוי של התובעת לא היו משכנעות, שכן הן לא נתמכו בראיות וטלי, הממונה הישירה של התובעת, לא נכחה להעיד. בית הדין הגיע למסקנה כי השימוע היה פורמלי בלבד והחלטת הנתבעת לפטר את התובעת נבעה מכך שחיפשה אפשרויות תעסוקה אחרות מבלי ליידע את הנתבעת. בעקבות זאת החליט בית המשפט כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין ליקויי השמיעה בסך 20,000 ₪. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות בסך 12,000 ₪.