בד"מ 59/07

תקציר

פסק הדין מזכה את הנאשמת, עורכת דין במקצועה, מהפרת סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, המתייחס לכל מעשה או מחדל שאינם הולמים את מקצוע עריכת הדין, אך מרשיע אותה בהפרת סעיפים 53 ו-61(1) – אי שמירה על כבוד המקצוע. העובדות אינן שנויות במחלוקת: הנאשמת לא עמדה בעונש שנגזר עליה בשנת 2006 לשלם ללקוחה 5,000 ₪, והשאלה היא האם אי עמידה זו מהווה עבירת משמעת. בית המשפט דן ומגיע למסקנה כי הימנעותו של הנאשם מכיבוד העונש אכן פוגעת בכבוד המקצוע. עוד נקבע כי מצבה הכלכלי של הנתבעת, שלטענתה מונע ממנה לשלם את החוב, אינו מצדיק אי עמידה, שכן היא לא עשתה מאמץ אמיתי לפרוע את החוב ולא פנתה לבית המשפט או לנושה כדי למצוא פתרון. יתר על כן, בית המשפט מחליט להחיל עונש מאסר על תנאי קודם של 9 חודשים, שהוטל בגין עבירות אתיות אחרות, שכן העבירה הנוכחית נופלת בגדר תנאי העונש. בהתחשב בנסיבותיה האישיות של הנאשמת ובהרשעותיה הרבות, בית המשפט גוזר עליה 6 חודשי השעיה מעיסוק בעריכת דין, מתוכם חודשיים השעיה בפועל ו-4 חודשי מאסר על תנאי, ומורה לה לשלם לוועד לשכת עורכי הדין 1,000 ₪ בתשלומים.