ת"ק 45522-02-21

תקציר

במקרה זה, בעל דין ניסה להגיש תביעה במה שנראה לו כערכאה המתאימה, אך מזכירות בית המשפט, לאחר מספר ניסיונות כושלים של התובע להסביר את עמדתו, סירבה לקבל את התביעה והנחתה אותו להגיש בבית משפט אחר. טעות זו גרמה לשני הצדדים זמן, מאמץ והפסדים כספיים. בית המשפט אמנם הכיר בכך שההשמטה נבעה מטעות אנוש בתום לב של פקיד בית המשפט, אך הכיר בצורך לקחת אחריות על הנזק שנגרם לתובע, שלא היה אשם. השופט, במקרה זה, השתמש בסמכותו הטבועה של בית המשפט לפסוק בצדק ולפצות את הצדדים בהוצאותיהם. סמכות זו, המעוגנת בתפיסת המשפט העברי של "לב אמיץ", מאפשרת לשופט להפעיל שיקול דעת ולחתור לתוצאה צודקת, במיוחד במקרים חריגים כמו זה. משכך, הורה בית הדין להנהלת בתי המשפט, המייצגת את מדינת ישראל, לפצות את הנתבע ואת התובע בגין הוצאותיהם שנגרמו להם בבית הדין לעבודה, כאשר כל אחד מהם קיבל 1,800 ₪. בנוסף, נפסק כי הנתבע שילם לתובע סך של 1,000 ₪ בגין ההליך הנוכחי. החלטה זו נועדה לשמר את אמון הציבור במערכת המשפט, מתוך הכרה בהשפעת איכות השירות של בתי המשפט הפרוצדורליים על תפיסת הציבור.