רע"פ 3852/14

תקציר

ההחלטה דוחה בקשה למתן רשות ערעור על גזר הדין, תוך התמקדות בבקשת הפרט ולא בסוגיה משפטית או ציבורית רחבה יותר. המבקש ערער על גזר הדין אך לא הצליח להוכיח חריגה משמעותית ממדיניות הענישה הרווחת, שבדרך כלל אינה מצדיקה ערעור אלא אם כן היא מסומנת. הרקע והנסיבות של המבקש, כמו גם אופי העבירה, לא הצדיקו הימנעות מהרשעה או שינוי שיקולי ענישה סטנדרטיים. באופן ספציפי, עבירת השוחד כדי להשפיע על שוטר בגין התרת נהיגה בחוסר זהירות הייתה חמורה והדגישה את האינטרס הציבורי בהרתעה מפני מעשים כאלה. על אף שהמבקש הציע לשנות את האיזון ל"צעירים" כך שיתאים יותר לזה של קטינים, הדבר נראה בלתי ראוי בהתחשב בחומרת העבירה. למרות שיקולים לטובת המבקש, לרבות הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה ונזק אישי פוטנציאלי מהרשעה, הם לא הציגו שיקולי צדק ייחודיים משכנעים דיים כדי לבטל את ההרשעה. יש לבחון כל מקרה לגופו, כאשר חומרת העבירה נשקלת בכובד ראש. בסופו של דבר, ההחלטה אישרה את ההרשעה, עיכבה את ביצוע העונש, וחייבה את המבקש לרצות עבודות שירות החל מיום 19.10.2014.