ת"א 26504-07-21

תקציר

חוק צער בעלי חיים מתווה את הנהלים לתפיסת בעלי חיים החשודים כעוברים על החוק ואת התנאים להחזרתם לבעליהם. הממונה יכול לתפוס בעלי חיים עם חשד סביר לעבירות על החוק, אך אינו יכול לתפוס אותם מבית מגורים ללא צו בית משפט, מה שלא קרה במקרה זה בנסיבות מקלות. יש להודיע לבעלים על העברת בעל החיים למקום מוגן ולהגיש בקשה להחזרתו, המותנית במספר תנאים, לרבות התאמתו הפיזית של בעל החיים והתחייבות הבעלים שלא להפר את החוק. הממונה יכול לסרב להחזיר אם הוא סבור שהיא אינה ראויה או אם יש לו יסוד סביר להאמין שהבעלים יפגע שוב. הבעלים יכולים לערער לבית משפט השלום תוך פרק זמן מוגדר, שבמקרה זה המבקש לא עמד בו. החוק מפרט גם את התנאים למסירת בעלי חיים לבעלים חדשים ואת הנסיבות שבהן ניתן להחזירם לבעליהם הקודמים. המבקש הודה כי כלביו הוחזקו בתנאים בלתי הולמים וללא הרישיון והחיסונים הנדרשים. הוא גם לא הגיש בקשה בזמן להחזרתם ולא סיפק הצדקות משכנעות לעיכובו. זאת ועוד, המבקש לא הציג טיעונים משכנעים או ראיות המצדיקות את החזרת הכלבים אליו, והמשיב הציג ראיות לשיפור מצבם של הכלבים בהשמתם החדשה ולחוסר יכולתו של המבקש להבטיח טיפול נאות. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המבקש, במיוחד נוכח אי עמידתו בדרישות הפרוצדורליות. בנוסף, היעדר צו תפיסה לא נחשב מספיק כדי לשלול את התפיסה, בהתחשב בנסיבות המקלות סביב תפיסת הכלבים. בסופו של דבר דחה בית המשפט את הבקשה, מתוך סבר כי החזרת הכלבים למבקש תפגע ברווחתם וכי אין ביכולתו להבטיח את הטיפול הנאות בהם.