ת"א 1350/08

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על בעלות על חלקת קרקע מסחרית שמספרה 200, כפי שהותוותה בתכנית המתאר המקומית פת/בם/2006. לתובע ולנתבעים זכויות משותפות בנכס, אך התובעת עתרה לפירוק הבעלות המשותפת. אחד הנתבעים מבקש לדחות את התביעה, בטענה כי מאחר שתכנית האיחוד והחלוקה מחדש טרם נרשמה בטאבו, לא ניתן לפרק את הבעלות המשותפת. נתבעים נוספים תומכים בבקשה זו, וטוענים כי התביעה מתנהלת בחוסר תום לב ונועדה לכפות מכירת זכויותיהם לתובע. עם זאת, בית המשפט מצדד בתובע, מתוך הכרה בכך שהזכויות הנגזרות מחוק התכנון והבניה הן זכויות קניין, ולכן לבית המשפט יש סמכות להורות על פירוק השיתוף, גם אם הנכס לא נרשם כיחידה נפרדת. השופט קובע כי כוונת המחוקק היא לעודד פירוק רכוש משותף כדי לאפשר פיתוח יעיל של הקרקע. כל עוד מתקיימים התנאים הקבועים בחוק, בית המשפט יכול לפרק את השותפות, גם אם לא נרשמה תכנית האיחוד והחלוקה. השופט מגיע למסקנה כי לתובע הזכות לבקש את פירוק הזכויות בחלקה וכי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין חל במקרה זה. הבקשה לדחיית התביעה נדחית, ולצדדים ניתנים שבעה ימים להודיע אם ההליכים המקדמיים הסתיימו כדי שניתן יהיה לקבוע מועדים להמשך ההליכים.