ת"א 59959-04-21

תקציר

התובעים בתיק זה טענו כי נפגעו כתוצאה מתאונת דרכים ותבעו פיצויים מהנתבעת. עם זאת, השופט קבע כי התובע לא הוכיח את הנסיבות המדויקות שהובילו לתאונה. למרות שהתובע טען שהם נסעו ונאלצו לעצור את הרכב בשל תנועה מסוימת במשאית, השופט יכול היה רק להסיק כי התובע נפל מהרכב דרך הדלת האחורית, וכי הרכב לא היה בתנועה באותה עת. בקביעה זו דחתה השופטת את הטענה כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. עוד הסבירה השופטת כי גם אם הרכב היה נהוג, הפעולות שנקט התובע לא היו קשורות במידה מספקת לנהיגה בפועל כדי להיחשב כתאונת דרכים. לבסוף, התייחסה השופטת לטענת התובע כי ירידה מהרכב לאחר אבטחת המטען צריכה להיחשב כתאונת דרכים, אך דחתה טענה זו בקובעה כי פעולות העמסה ופריקה מוחרגות במפורש מהגדרת תאונת דרכים. מאחר שתביעת התובע לא נכנסה להגדרת תאונת דרכים, היא נדחתה, והתובע חויב בהוצאות הנתבע בסך 5,000 ₪.