רע"א 7242/10

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת העותר לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מבלי להידרש אפילו לתגובת המשיב. על פי התקדימים, ערעור על החלטת בית דין לבוררות ניתן רק במקרים חריגים המעלים שאלה משפטית או ציבורית, או כאשר הדבר דרוש לשם עשיית צדק ומניעת עיוותו. מקרה זה אינו מתיישב עם הצעת החוק, והחלטת בית המשפט המחוזי מתקבלת. יתר על כן, גם לגופה של הבקשה חסרים. בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי ההסכם הנדון אינו בלתי חוקי, אלא לכל היותר הפרה של הדין הפרטי בין המבקש לבין תעש, הבעלים של המקרקעין הנדונים. המבקש גם לא הסביר די הצורך את מהות ההפרה הנטענת. גם אם הוכחה אי חוקיות, פסיקת העבר קבעה כי סעיף הבוררות בחוזה עדיין יהיה מחייב. בית המשפט מסכים גם עם קביעת בית המשפט המחוזי כי האינטרס הציבורי במקרה זה אינו גובר על הסכמת הצדדים לבוררות, במיוחד לאור ההיסטוריה של בוררות בין הצדדים. לבסוף, בית המשפט מוצא כי טענת המבקשת כי אין לשלוח את המשיבים הפורמליים לבוררות משום שגם הם נתבעים ביחד ולחוד, אינה משכנעת, שכן הטענה נגדם היא חיצונית להסכם. נוכח ממצאים אלה, הבקשה לעיכוב הליכים נדחית, והתיק יידון בפני הבורר, כפי שיוסכם על ידי הצדדים.