תלה"מ 11580-12-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של תלה"מ 11580-12-24 פלוני נ' פלונית – החלטה בנוגע לשכר טרחת כונס נכסים והיטל הוצאות** **מבוא** ההחלטה הנדונה עוסקת בשני סוגיות מרכזיות: קביעת שכר טרחתו של כונס נכסים שמונה לצורך פירוק שיתוף בדירת מגורים, והיטל ההוצאות הנובעות מכך, ובפרט חלוקתן בין הצדדים. המחלוקת העיקרית נובעת מהתנהלותה של המשיבה (האישה) אשר התנגדה לפירוק השיתוף וגרמה, לטענת המבקש (האיש) ובאי כוחו, לסחבת ולעיכובים מיותרים בהליך. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, בפני כב' השופט, סגן הנשיאה יהורם שקד, מתייחס בהחלטתו להיקף עבודת הכונס, התנהלות הצדדים, והעקרונות העומדים בבסיס פסיקת הוצאות ושכר טרחה. **עובדות הצריכות לעניין** ההחלטה מתארת סכסוך גירושין הכולל תביעה לאיזון משאבים ופירוק שיתוף בדירת המגורים. המשיבה התנגדה לפירוק השיתוף, תוך העלאת טענות בדבר רצון לשלום בית, התאמת הדירה לצרכיה בשל נכותה, וניסיון להפעיל לחץ פסול מצד המבקש. המבקש, מנגד, טען למצב בריאותי קשה ולרצון האשה להכניעו ולגרום לו לוותר על זכויותיו. בית המשפט הורה על פירוק השיתוף, אך עיכב את הביצוע עד לקבלת דוחות איזון משאבים ושומה. לאחר הגשת הדוחות, והתנגדות נוספת מצד המשיבה, מונה בא כוח המבקש ככונס נכסים יחיד, זאת לאחר דחיית בקשת המשיבה למנות את בא כוחה. בסופו של דבר, הגיעו הצדדים להסכם כולל, במסגרתו רכשה המשיבה את חלקו של המבקש בדירה. **הבקשה לפסיקת שכר טרחה והיטל הוצאות** הכונס הגיש בקשה לפסיקת שכר טרחה בשיעור של 4% בתוספת מע"מ משווי הדירה, וכן טען כי יש לחייב את המשיבה במלוא שכר הטרחה או לפחות בחלק הארי, בשל התנהלותה הגורמת סחבת. המשיבה טענה כי עבודת הכונס הייתה מצומצמת, וכי יש לפסוק לו שיעור נמוך יותר, המבוסס רק על חלקה שלה בדירה. **דיון משפטי** 1. **שיעור שכר הטרחה של כונס נכסים:** * **הוראה חוקית:** בית המשפט מסתמך על תקנה 36(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, הקובעת כי שכר טרחת כונס נכסים לא יעלה על 4% מתקבולי מימוש בדרך של מכירה. * **שיקולים לקביעת השיעור:** נקבע כי בשיקול הדעת לפסיקת השכר נלקחים בחשבון היקף הפעולות שביצע הכונס, מידת המאמץ והטרחה, ושווי הנכס. * **התייחסות לחישוב על בסיס מלוא הנכס:** טענת המשיבה, לפיה יש לחשב את שכר הטרחה רק על בסיס מחצית שווי הדירה (חלקה), נדחתה. בית המשפט קבע כי הכונס מונה למכור את *מלוא* הזכויות בדירה, וכי חישוב שכר הטרחה נעשה על בסיס שווי הנכס כולו, גם כאשר מדובר בפירוק שיתוף בין בני משפחה. הרציונל הוא כי מינוי הכונס נועד ליישם את החלטת פירוק השיתוף, והמטרה היא השאת התמורה, ללא קשר לשאלה מי ירכוש את חלקו של מי. * **חידוש משפטי/דוקטרינה:** ההחלטה מחזקת את העיקרון כי מינוי כונס נכסים לפירוק שיתוף מטיל עליו חובה לפעול למען **כל** הצדדים, וכי שיעור שכר טרחתו נגזר משווי הנכס בשלמותו. ההחלטה נסמכת על פסיקות קודמות (ע"א 778/81, רע"א (י-ם) 33302-07-11, בע"א 3120/00) המבססות עיקרון זה. 2. **היטל הוצאות חלוקת שכר טרחה בין הצדדים (לא מחצה על מחצה):** * **התנהלות המשיבה כגורם משפיע:** בית המשפט מקדיש חלק נרחב לתיאור התנהלותה של המשיבה, הכוללת סירוב עיקש לפירוק שיתוף, ניסיונות לרכישת חלקו של האיש מתחת לערכו, עיכובים מיותרים, והגשת ערעורים. בית המשפט אף מתייחס לאנקדוטה של בקשתה להעיד את בנותיהם בעניין בלתי רלוונטי, כדוגמה להתנהלות שנועדה לגרום עוגמת נפש. * **עקרון תום הלב בהליכים משפטיים:** ההתנהלות שתוארה נבחנת לאור עקרון תום הלב. בית המשפט קובע במפורש כי התנהלותה של המשיבה "נגועה בחוסר תום לב מובהק" (סעיף 6 להחלטה) וכי היא "נגועה בחוסר תום לב, שמצדיק חיוב בשכר הטרחה שלא מחצה על מחצה" (סעיף 22 להחלטה). * **השלכה של התנהלות על היטל הוצאות:** התנהלותה של המשיבה, אשר גרמה לסחבת ולנזקים לבעל הדין שכנגד (האיש), מהווה בסיס מוצק לחריגה מחלוקה שוויונית (מחצה על מחצה) של שכר טרחת הכונס. כפי שנקבע, "הזמן השיפוטי איננו הפקר, כך גם זמנו ומשאביו של הצד שכנגד אינם הפקר" (סעיף 24 להחלטה). * **הוראות תקנות סדר הדין האזרחי:** למרות שהתקנות לענייני משפחה אינן חלות באופן קונקרטי על פסיקת שכר טרחת כונס, בית המשפט שואב מהן את "מובנן הרעיוני" (סעיף 23 להחלטה). תקנה 151(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, המתייחסת לשימוש לרעה בהליכי משפט, מהווה השראה לחלוקה לא שוויונית במקרים של התנהלות פסולה. * **חידוש/יישום עקרוני:** פסיקת 3/4 משכר הטרחה על המשיבה, בעוד שהאיש נושא ברבע בלבד, מהווה יישום משמעותי של עקרון תום הלב והאחריות להתנהלות בהליך משפטי. היא מבטאת את ההכרה בכך שזמנו ומשאביו של הצד שפעל בתום לב (האיש) אינם אמורים להיות מופקרים בשל התנהלות מכשולית של הצד שכנגד. הדבר אף מודגם בכך שטעותה של המשיבה לגבי שיעור שכר הטרחה (0.5%) הפכה ל"הוכחה ניצחת לנזק שנגרם" (סעיף 27 להחלטה). 3. **התייחסות למטרות מינוי הכונס:** * ההחלטה מדגישה את מטרת מינוי הכונס – השאת התמורה בעבור הנכס ובהקדם האפשרי (סעיף 7 להחלטה). * במקרה זה, למרות שהנכס לא נמכר לצד שלישי, הכונס נאלץ לבצע התאמות בחוזה המכר למכר בין בני הזוג, מה שמוצדק כחלק ממלאכתו (סעיף 19 להחלטה). **עקרונות משפטיים וחידושים** * **הרחבת תפקיד כונס נכסים:** ההחלטה מחזקת את התפיסה שכונס נכסים בפירוק שיתוף פועל למען כלל הצדדים, וכי שכר טרחתו מבוסס על שווי הנכס בשלמותו, ללא קשר לסופו של ההליך (מכירה לצד שלישי או רכישה על ידי אחד השותפים). * **אכיפת עקרון תום הלב באמצעות היטל הוצאות:** ההחלטה מהווה דוגמה מובהקת לאופן שבו בית המשפט יכול לאכוף את עקרון תום הלב בהליכים משפטיים, לא רק באמצעות פסיקת הוצאות רגילה, אלא באמצעות חלוקה לא שוויונית של שכר טרחת כונס הנכסים, באופן המשקף את הנזק שנגרם כתוצאה מהתנהלות פסולה. * **התמודדות עם סחבת בהליכי משפחה:** בית המשפט מביע זעם ומורת רוח מהתנהלות המשיבה, ומבהיר כי לא ייתן ידו להתנהלות המנסה למשוך את הזמן ולנצל מצב של צד אחר (סעיף 6 להחלטה). החלוקה הלא שוויונית של שכר הטרחה היא כלי להרתעה מפני סחבת בהליכים מסוג זה. * **תכלית פסיקת הוצאות:** בית המשפט מאמץ את התפיסה כי פסיקת הוצאות אינה רק לצורך שיפוי, אלא גם ככלי להרתעה מפני הליכי סרק ושימוש לרעה בהליכי משפט, ולעידוד ניהול הליך יעיל והוגן (סעיף 23 להחלטה). **סיכום** ההחלטה משקפת גישה שיפוטית תקיפה ואפקטיבית לטיפול במקרים של סחבת והתנהלות בחוסר תום לב בהליכי פירוק שיתוף. בית המשפט ממנף את סמכותו לקבוע את שכר טרחת הכונס ואת חלוקת ההוצאות, על מנת להשיג שתי מטרות עיקריות: (1) להבטיח שהכונס יקבל את שכרו הראוי עבור עבודתו, על בסיס שווי הנכס כולו; (2) להשית את עיקר הנטל הכלכלי על הצד שגרם לסחבת ולעיכובים מיותרים, ובכך לאכוף את עקרון תום הלב ולמנוע נזק לצד השני. הדבר מהווה נדבך חשוב באכיפת הדין ובהגנה על הצדדים המנהלים הליכים משפטיים.