ת"פ 4066/09

תקציר

הכרעת הדין דנה במקרה בו הואשם הנאשם בביצוע עבירות של פריצה והצתה לדירתו של המתלונן, וכן באיומים על המתלונן. בכתב האישום נטען כי בשל הסכסוך בין הנאשם למתלוננת, שנישאה לבעלה לשעבר של הנאשמת, התקשר הנאשם למתלוננת ואיים לשרוף את ביתה. עוד נטען כי הנאשם פרץ לדירה, הצית אותה וגרם לה נזק. באישום השני נטען כי הנאשם התקשר למתלוננת ואיים על בנה. הנאשמת הכחישה את ההאשמות וטענה כי התלונה נועדה להפליל אותה באופן שקרי. במהלך המשפט נשמעו עדויות מפי מספר עדים, בהם מפקח המשטרה החוקרת, עובדת סוציאלית וחוקר שריפות. התביעה ביקשה להוכיח כי הנאשמת הייתה בקרבת זירת הפשע בעת השריפה וכי איימה על המתלוננת. ההגנה, לעומת זאת, טענה כי הראיות שהציגה התביעה אינן מספיקות כדי להרשיע את הנאשם. בית המשפט בחן את הסוגיות השנויות במחלוקת, לרבות האם הנאשם איים על המתלוננת, מהימנות העדויות ומיקום הטלפון הנייד של הנאשם, שהניח אותה בסמוך לזירת הפשע. השופט הרשיע את הנאשמת בשני האישומים, תוך שהוא מאמין לגרסת התביעה לאירועים וקובע כי שקריה של הנאשמת ואמירותיה הבלתי עקביות סותרים את טענותיה. השופט לקח בחשבון גם את מערכת היחסים העוינת בין הנאשם למתלונן, כמו גם את תקיפתו הקודמת של הנאשם את המתלוננת.