בר"ע 384/88

תקציר

גם המבקשים, אשר הגישו תביעה לבית משפט השלום לפינוי המשיבים מנכס עסקי, ציינו בתביעתם כי בכוונתם לתבוע דמי שימוש ראויים וביקשו מבית המשפט לפצל את התביעות. בית משפט השלום אישר את הפינוי אך לא פסק על הפיצול. לאחר מכן ערערו המבקשים על פסק הדין והגישו בקשה פורמלית למתן רשות לפצל סעדים, אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בטענה שמדובר בבקשה מאוחרת. על החלטה זו ערערו המבקשים לבית המשפט העליון, שראה בבקשה ערעור ישיר. בית המשפט העליון קבע כי מאחר שהמבקשים ביקשו פיצול בתביעתם המקורית, ולא הייתה הצדקה עניינית לדחייתה, היה על בית המשפט המחוזי להיעתר לבקשה לפיצול סעדים. פסק הדין היה כי הערעור התקבל, והמבקשים הורשו לפצל את בקשתם לסעדים. המשיבים חויבו לשלם למבקשים הוצאות בסך 5,000 ₪.