ע"א 2005/03

תקציר

המערערת, שנפצעה אנושות בתאונת דרכים בשנת 1996, ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין הפיצויים שקיבלה מהמבטחת המשיבה. נקודות המחלוקת העיקריות היו תוחלת החיים של המערערת, הפסדי השתכרות ופיצויים בעבר ובעתיד בגין נזקים שונים, לרבות הפסדי השתכרות, סיוע צד ג', דמי אשפוז וחסכון מהוצאות מחיה. המערערת טענה כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שאימץ את חוות דעת המומחה בנושא תוחלת החיים והעריך באופן גלובלי את הפסדי השתכרותה בעבר. המשיבים מתחו ביקורת על התנהלות הבעל ועל גובה הפיצוי, במיוחד בכל הנוגע לכפל תשלומים עבור סיוע וסיעוד. עוד נטען, כי היה על בית המשפט להורות על הסדר תשלום ישיר בגין הוצאות אשפוז ולהתחשב בהוצאות שחסכו המערערת ובתשלומי הארנונה. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעור המשיבים, ודחה את טענות המערער. היא אישרה את ההערכה הגלובלית של בית המשפט המחוזי להפסדי השתכרות, אך הורתה על ניכוי תקופתי של הוצאות המחיה שניצלו מהפיצוי בגין אשפוז. בית הדין אישר את יתרת פסק הדין, לרבות מינוי הבעל כאפוטרופוס וסכומי הפיצויים, ולא מצא עילה להתערב. שני הצדדים נשאו בהוצאות המשפטיות שלהם.