ת"א 8406/06

תקציר

התובע, שנולד פג בבית החולים סורוקה בשנת 1981, תבע את בית החולים בגין רשלנות רפואית שגרמה לו לכאורה נזקים במהלך שהותו בפגייה מיד לאחר לידתו. הנזק העיקרי שנטען היה קטיעת מספר בהונות ברגל שמאל וקיצור רגלו השמאלית. התובע טען כי בית החולים לא ניהל את התיק הרפואי שלו, דבר שגרם לו נזק ראייתי בלתי הפיך, ולכן יש להעביר את נטל ההוכחה לנתבע. מנגד, הנתבעת טענה כי התביעה נדחתה מאוד, תוך גרימת נזק ראייתי, וכי הטיפול שניתן לתובע היה מציל חיים. שני הצדדים הציגו חוות דעת מומחים מטעם טענותיהם. השופט העדיף את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת, פרופ' מימוני, על פני חוות דעתו של הנתבע, פרופ' סירוטה. השופט קבע כי הצוות הרפואי בפגייה התרשל וגרם לנזקי התובעת בכך שלא אבחן איסכמיה והוציא את הצנתר העורקי שגרם לה באופן מיידי. הנתבע חויב לפצות את התובע. השופטת הפנתה לסיכומי הצדדים לצורך חישוב הנזק, שכלל נזק לא ממוני, הפסדי שכר בעבר, אובדן כושר השתכרות, הוצאות מדרסים ונעליים, הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות לבניית מעבדה, עזרה מאחרים וקבלות מהמוסד לביטוח לאומי. הסכום הכולל שנפסק לטובת התובע היה 2,618,548 ₪, שכלל הוצאות משפט, הוצאות התובע בגין חוות דעת ושכר טרחת עורך דין. סכום זה צריך להיות מותאם בהתאם לתקבולים מהמוסד לביטוח לאומי, שיוגשו על ידי הנתבע.