ע"ז 45580-05-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך על זכויות הבעלות בחלקת קרקע במכמורת בין שני אחים, התובע והנתבע. האחים ואביהם המנוח רכשו את הקרקע בשנת 1964, כאשר כל צד נרשם כבעלים של שליש מהנכס. התובע טען כי היה הסכם פנימי לפיו הוא היה הבעלים של מחצית הקרקע וכל אחד מאחיו היה הבעלים של רבע. הוא ביקש מבית המשפט להוציא פסק דין הצהרתי שיתמוך בטענה זו. עם זאת, הנתבעת חלקה על כך וטענה כי הסכם הרכישה המקורי שיקף נאמנה את מניות הבעלות. פסק הדין מנתח בהרחבה את חזקת התקינות ביחס לרישום מקרקעין ואת נטל ההוכחה הנדרש כדי לערער עליה. כמו כן, נבחן צילום של מסמך משנת 1984 שנחתם כביכול על ידי הצדדים ועליו העיד עורך דין, אשר לטענת התובע תומך בהסכם החלוקה הפנימי שלו. בית המשפט מצא כי אין די בראיות התובע כדי להתגבר על חזקת נכונות רישום המקרקעין. היא הגיעה למסקנה כי המסמך משנת 1984 אינו אותנטי, לא אושר כראוי ואינו מצדיק את טענת התובע. יתר על כן, בית המשפט פקפק באיהוי של התובע בהגשת התביעה ומצא כי הסבריו לכך אינם מספקים. בסופו של דבר, השופט דחה את תביעת התובע והורה לו לכסות את הוצאות הנתבע, כולל 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.