רע"ב 744/17

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לשינוי סעיפים 4-5 לפקודה, האוסרת על מומחים פרטיים להיכנס לבתי סוהר אלא לצורך בניית תכנית שיקום לאסיר לאחר שחרורו. המבקש טען כי הפקודה פוגעת בזכותם של אסירים להליך הוגן ולגישה לערכאות, וכי יש לתקן אותה כך שתאפשר למומחים פרטיים להיכנס לבתי הסוהר כדי להכין חוות דעת לאסירים שיסייעו להם בעתירותיהם או בהליכים משפטיים אחרים. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט דנציגר, מסכימה כי ניתן לפגוע בזכויות האסירים בפקודה, אך טוענת כי הכלל הנוכחי יוצר איזון ראוי בין זכויות האסירים לבין הצורך לנהל את בתי הסוהר כמתקנים סגורים. לפיכך, אין לתקן את הפקודה כמבוקש. עם זאת, לשירות בתי הסוהר ולבתי המשפט צריך להיות שיקול דעת לאפשר למומחים פרטיים להיכנס לבתי הסוהר במקרים חריגים, כדי להבטיח איזון ראוי ומידתי. השופט דנציגר דן אף הוא בעניינו הספציפי של המבקש ומסכים עם הערכת שירות בתי הסוהר בדבר מסוכנותו, וקובע כי אין נסיבות חריגות המצדיקות מתן אפשרות למומחה פרטי להיפגש עמו במאסר. השופט מינץ מסכים עם ההחלטה בעניין המבקש, אך חולק על מסקנת הרוב בסוגיה הרחבה יותר. השופט מינץ טוען כי הפקודה הנוכחית, האוסרת על כניסת מומחים פרטיים לבתי סוהר, צריכה להישאר על כנה ללא חריגים מובנים. השארת החריג פתוח עלולה להוביל לאי ודאות ואי שוויון בין אסירים. השופט הנדל מסכים עם החלטתו של השופט דנציגר ומעדיף להותיר את השאלה העקרונית בדבר הפקודה ללא מענה עד למציאת מקרה מתאים יותר.