ערר 1151/19

תקציר

ועדת הערר לענייני תכנון ובנייה במחוז ירושלים דנה בערר על החלטת ועדה מקומית לאשר תכנית בנייה בבית משותף. התוכנית, שהוגשה על ידי שני בעלי דירות, נועדה להרחיב את דירותיהם באופן משמעותי על קרקע משותפת. היא אושרה בוועדה המקומית למרות התנגדויות של בעלי דירות אחרים. הוועדה נדרשה לקבוע אם התוכנית, שהעלתה ספקות לגבי היתכנותה, תאושר לאור ההתנגדות. ועדת הערר קבעה כי היה על הוועדה המקומית לפעול על פי מדיניותה הקבועה של דרישת הסכמתם של לפחות 50% מבעלי הדירות לתכניות הכוללות בנייה ברכוש משותף. מאחר שהתוכנית לא תאמה מדיניות זו, ובהתחשב בהתנגדות המהותית של בעלי דירות אחרים – עם למעלה מ-50% התנגדויות – הגיעה הוועדה למסקנה כי לא היה מקום לאשר את התוכנית. עוד ציינה הוועדה כי התוכנית, כפי שהוצגה, אינה משקפת נאמנה את הבנייה הקיימת, והנחתה את מחלקת הפיקוח לבחון כל חריגה בבנייה. כמו כן, הבנייה המבוקשת של חדר מחוזק על הגג כאזור שירות לא אושרה, שכן היא לא עלתה בקנה אחד עם החוקים הרלוונטיים. לפיכך, הערר התקבל באופן חלקי, והחלטת הוועדה המקומית הותנתה בהשגת חתימותיהם של 50% מבעלי הדירות. אם תנאי זה לא היה מתקיים תוך זמן סביר, התוכנית הייתה נדחית. הוועדה הדגישה כי פסק דינה לא מנע מהמבקשים להגיש תכנית חדשה המתייחסת לחששות שהועלו.