תא"ק 34112-09-15

תקציר

הנתבעים טענו כי יש לדחות את תביעת התובעת בשל ליקויים פרוצדורליים ומהותיים, ולחילופין ביקשו להתגונן מפני התביעה. בית המשפט בחן את טענות הנתבעים ומצא כי הן חסרות שחר. ראשית, התביעה עמדה בדרישות הפרוצדורליות להגשה בהליך מקוצר, לרבות המצאת ראיות בכתב. שנית, באשר לבקשת רשות ההגנה של הנתבעים, קבע בית המשפט כי הנתבעים לא העלו טענות הגנה בנות קיימא. ליבת עמדתם של הנתבעים הייתה כי השתמע מהם היתר משתמע מהעירייה להשתמש בקרקע, וכי לא ניתן לבטל היתר זה. עם זאת, בית המשפט חלק על כך, והדגיש כי היתר מכללא על מקרקעי ציבור הוא חריג ונדיר, וממילא הגשת תביעת הפינוי ביטלה כל היתר כזה. טענותיהם הנוספות של הנתבעים, לרבות טענות המבוססות על התיישנות ושיפורים שנעשו בקרקע, נדחו אף הן מטעמים שונים. יתר על כן, בית המשפט נעתר לבקשת התובעת לפצל סעדים, והתיר לה להגיש תביעה נפרדת לדמי שימוש. לפיכך התקבלה התביעה, והנתבעים נדרשו לפנות את הקרקע בתוך שישה חודשים.