ת"א 71853-05-19

תקציר

התובע תבע את הנתבעים לאכוף הסכם למכירת ורכישת דירה. הצדדים ניהלו משא ומתן על תנאי ההסכם באמצעות עורכי דינם, אך ההסכם מעולם לא נחתם, מה שהוביל למחלוקת הנוכחית. בית המשפט מצא כי כוונת הצדדים להיות כבולים בהסכם חתום היא מכרעת. למרות שהצדדים ניהלו משא ומתן והסכימו על תנאי המכירה, כולל המחיר, ונותרה רק הפעולה הטכנית של החתימה, בית המשפט מצא כי החתימה לא הייתה טכנית בלבד אלא דרישה מהותית. עדות לכך היא העובדה שההסכם קבע במפורש כי הוא אינו מחייב עד שנחתם על ידי שני הצדדים, והפך את החתימה לדרישה חוקתית. זאת ועוד, נסיבות החתימה המיועדת, לרבות הכנות והסברים, המחישו את החשיבות המיוחסת למעשה החתימה. התנהלות הצדדים לאחר מועד החתימה המיועד הצביעה אף היא על כך שלא ראו בכך הסכם מחייב. ככלל, בית המשפט קבע כי הצדדים ראו בחתימה עצמה כמבססת את סופיות ההסכם, ומאחר שלא התרחשה, המו"מ לא הגיע למסקנה מחייבת. לפיכך, התביעה לאכיפת ההסכם נדחתה, שכן כוונת הצדדים לא התיישבה עם בקשת התובע להסכם חתום.