ת"צ 42071-04-12

תקציר

המשיבים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת, העירייה, בטענה כי הימנעותה מהנגשת כל המעברים בחיפה לנכים מהווה הפרה של חוק הרשויות המקומיות. העירייה טענה כי לא ניתן לאשר את עילת התביעה של המשיבים כתובענה ייצוגית משום שהדין החל על הנושא, חוק הסדרי נכים, אינו נמנה עם החוקים הקבועים בתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות. עוד טענה העירייה, כי פרשנותם של המשיבים לחוק שוויון זכויות, הנכלל בלוח הזמנים, כך שיכלול מדרכות ומעברי חצייה, אינה נכונה וכי המשיבים לא הצביעו על הוראה ספציפית בחוק התכנון שהעירייה הפרה אותה. בית המשפט הסכים עם טענות העירייה, וקבע כי לא ניתן לבסס את טענת המשיבים על חוק הסדרי נכים שכן הוא אינו נמנה עם הדינים החלים לאישור תובענה ייצוגית. בית המשפט דחה גם את פרשנותם של המשיבים לחוק שוויון זכויות כגישה מרחיבה יתר על המידה לחובות הנגישות שבחוק. בנוסף, ציין בית המשפט כי טענת המשיבים לפי חוק התכנון אינה מוצדקת, שכן הם לא התייחסו להוראה ספציפית בו. בית המשפט הגיע למסקנה כי לא ניתן לאשר את עילת התביעה של המשיבים כתובענה ייצוגית, שכן היא אינה נופלת תחת אף אחת מהוראות החוק המפורטות בתוספת השנייה. עם זאת, החליטה השופטת שלא לחייב את המשיבים בשכר טרחת העירייה, מתוך הכרה בחשיבות הסוגיה שהעלו. פסק הדין, שניתן בהיעדר הצדדים, הדגיש את הצורך להביא את נושא הנגישות לידיעת העירייה.