בש"פ 5853/11

תקציר

ראש עיריית קלנסווה יחד עם יועצו יוסף מרעי וחבר מועצת העיר איאד מרעי היו מעורבים בסכסוכים רבים. ראש העיר הואשם במספר אישומים, בהם קשירת קשר, סחיטה, איומים, שוחד ומרמה. ההאשמה החמורה ביותר הייתה שהוא קשר קשר לסחוט את איאד באמצעות אימאן מחאמיד כדי לצלם אותו בסיטואציות אינטימיות. על פי החשד, ראש העיר ניסה לנצל את התמונות הללו כדי להבטיח את תמיכתו של איאד בהצבעות במועצת העיר. בנוסף, ראש העיר הואשם בשוחד, דרישת תשלום מקבלן בניין העובד בעירייה, ובמרמה על כך שהרשות המקומית שילמה עבור מערכת האבטחה של ביתו. המשיב (אולי המדינה או גוף תובע) ביקש את מעצרו של ראש העיר עד תום המשפט, בנימוק של חשש לשלום הציבור והשפעתו על עדים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה זו, וראש העיר הגיש ערעור. השופט שדן בערעור הכיר בראיות לכאורה של המשיב נגד ראש העיר ובחומרת האישומים. עם זאת, השופט הדגיש כי מעצר הוא אמצעי קיצוני וצריך להיות מוצא אחרון. במקום זאת, הציע השופט לאפשר לראש העיר להציע פתרון חלופי, שיכול לכלול שחרור בתנאים מסוימים. התנאים עשויים לכלול מעבר למקום מרוחק לפחות 60 ק"מ מקלנסווה, פיקוח אלקטרוני ומעצר בית, יחד עם איסור כניסה לקלנסווה או יצירת קשר עם עדים. אם ראש העיר יציג הצעה כזו, בית המשפט המחוזי יבחן את התאמתה ויקבע בהתאם את תנאי השחרור. בסופו של דבר, הערעור התקבל באופן חלקי, ולראש העיר יש אפשרות להציע הסדר חלופי שיתייחס לחששות בית המשפט מפני מסוכנותו הפוטנציאלית לציבור ולעדים. לאחר מכן יחזור התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף. סיכום זה משרטט את הכרעת הדין בעניין מעצרו של המערער (ראש העיר) ואת הפוטנציאל לפתרון חלופי.