ת"א 30090-09-14

תקציר

בית המשפט מצא כי אשתו של התובע, שהייתה ערבה לחובו של התובע לבנק, ביטלה את ערבותה. ביטול זה היווה שינוי מהותי לרעה בנסיבותיו של התובע, קרי בבטוחות שהעמיד לטובת הבנק. כתוצאה מכך, היה מוצדק לבטל את מסגרת האשראי של התובעת ולדרוש פירעון מלא של החוב. פעולות הבנק לא הפרו את החוזה שלו עם התובעת ולא הגיעו לכדי רשלנות, והתובעת לא הייתה זכאית לפיצויים כלשהם. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לנזקים שנגרמו לו לכאורה כתוצאה מפעולות הבנק. חוות דעת המומחה שהגישה התובעת, אשר העריכה את הנזק ב-3,080,086 ₪, לא הייתה משכנעת. הוא כלל קביעות עובדתיות ללא בסיס עובדתי מספק והסתמך על נתונים לא מדויקים. בנוסף, היא לא לקחה בחשבון את מצבו הרפואי של התובע באותה עת. מאחר שהנזק הנתבע לא הוכח, לא נבחנה שאלת הקשר הסיבתי בין הנזק לבין פעולות הבנק. השופט הורה על מחיקת התביעה וקבע כי אף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאותיו של השני, שכן סביר להניח שההוצאות יקזזו בסופו של דבר זו את זו.