ת"פ 63491-06-19

תקציר

התיק, ת.ד. 63491-06-19, מדינת ישראל נ' עמראן כרואני, סובב סביב הודאתו של הנאשם במספר סעיפים, בהם פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית של קטין, פרסום חומר תועבה והחזקת פרסום תועבה. כרוואני השתמש במצלמה נסתרת כדי לצלם קטינים מתחלפים ומתרחצים במקום ציבורי, וכתוצאה מכך הם נראים בעירום חלקי ומלא. השאלה היא האם מעשים אלה מהווים עבירה פלילית לפי סעיף 214(ב1) לחוק העונשין שעניינה שימוש בגופו של קטין ליצירת חומר תועבה לצרכי פרסום. ההגנה טענה כי הסעיף חל על מי שעושה שימוש בגופם של קטינים לצורך פרסום וכי המונח "פרסום" מתייחס להפצה ולא להחזקה. עם זאת, התביעה עמדה על כך שעצם הצילומים מהווים עבירה. לאחר בחינת הטענות והמסגרת החקיקתית, זיכה בית המשפט את קרוואני מהאישום לפי סעיף 214(ב1) אך הרשיע אותו באישום הקל יותר של החזקת חומר תועבה לפי סעיף 214(ב3). קביעה זו מתבססת על פרשנות החוק, המחייבת כוונה ותכלית מיוחדות לפרסום, ועל היעדר ראיות המצביעות על כוונתו של כרואני להפיץ את הסרטונים. ההבחנה בין "פרסום" לבין "פרסום" בחוק נתפסת כמחדל חקיקתי, ותפקידו של בית המשפט הוא לפרש את החוק לטובת הנאשם, במיוחד בתיקים פליליים. לפיכך, מאחר שאין אינדיקציה לכוונתו של כרואני לפרסם את הסרטונים, הוא זוכה מהאישום החמור יותר ומורשע בהחזקה, עבירה התנהגותית שאינה דורשת הוכחת תוצאות.