ת"א 553/04

תקציר

התובע, רבחי אחמד לאהם, ביקש להירשם כבעלים של מחצית הקרקע שזוהתה כחלקה 29 בגוש 8778 בבאקה אלגרביה. לטענתו, בשנת 1983 השתלט על הקרקע באישור שניים מהבעלים המנוחים, זוהיר חאג' אחמד ועבד אל-רחים חמדאן חאג' אחמד (המכונה "העבד"), ומאוחר יותר, בשנת 1993, רכש מחצית מהקרקע מבנו של העבד, מוחמד עבד אל-רחים חמדאן חאג' אחמד. מספר נתבעים טענו כי טענתו של לחם התיישנה או שהם רכשו זכויות בקרקע באמצעות רכישות מהבעלים המקוריים. השופט בחן את טענותיהם של נאשמים 19-15, היחידים שהגישו כתבי הגנה. נאשם 15, מוחמד וג'יה עתמנה, טען כי חכר את הקרקע מהמנוח עבד משנת 1975 ולאחר מכן רכש אותה בשנת 1993, תוך שהוא רושם הערת אזהרה על שמו זמן קצר לאחר מכן. הנתבעים 16 ו-17, סובחי בידאסי ובנו עזיז, טענו כי הקרקע הייתה בבעלות ארבעה אחים שהסכימו לפרק את השותפות ביניהם ולחלק את הקרקע, כאשר זוהיר – אחד האחים שהיה הבעלים המקורי של הקרקע המדוברת – קיבל את מלוא הזכויות בה. אולם, בשל קשייו הכלכליים של זוהיר, נמכרו זכויותיו לנאשם 14, מוחמד. נאשמים 16 ו-17 רכשו חלק מהמקרקעין מנאשם 14 בשנת 1994 ורשמו הערת אזהרה בסמוך לאחר מכן. נאשם 18, אבו חוסיין סעיד רסמי, רכש חלק מהמקרקעין מהמנוח עבד בשנת 1993, והערת אזהרה נרשמה לטובתו זמן קצר לאחר מכן. הנתבע 19, מסעוד עתמנה, טען כי תביעת התובע התיישנה וכי הוא ושותפו לשעבר רכשו זכויות בחלקת המקרקעין, עם הערת אזהרה הרשומה לטובתם. השופט מצא כי בעוד שטענתו של לחם כי רכש זכויות מהמנוח עבד קדמה לטענתם של הנתבעים 15 ו-18, הוא לא רשם הערת אזהרה על העסקה, הנדרשת על פי דין. השופט הטיל על לחם את האחריות למחדל זה, שיצר תאונה משפטית, ובכך נתן קדימות לטענות נאשמים 15 ו-18. באשר לזכויות שרכש לטענתו מנתבע 14, מצא השופט כי עסקתו של לחם קדמה לזו שנעשתה עם נתבע 16. השופטת טענה כי לא ניתן להטיל על לחם את האחריות לאי רישום הערת אזהרה על עסקה זו באופן מיידי, נוכח פרק הזמן הקצר הכרוך בכך, וכי היעדר הערת אזהרה אינו מרמז על חוסר תום לב מצדו של להם. לפיכך, נשמרה זכותו של לחם בחלק הקרקע שנרכש מנאשם 14. השופט הגיע למסקנה כי לחם זכאי להירשם כבעלים של רבע מהקרקע, בהיותו החלק שנרכש מנאשם 14. עוד הורה השופט למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לטובת נאשם 16 ולעכב את רישומו של לחם ב-45 יום כדי לאפשר הגשת ערעור, אם צד כלשהו יבקש ערעור. כל צד היה אמור לשאת בהוצאות המשפט שלו.