ת"א 620/03

תקציר

המחלוקת היא על בעלות על כמה חלקות קרקע. התובע טוען כי רכש את הקרקע מנתבעת 1 בשנת 2002 ויש להכיר בה כבעלים, ואילו הנתבעת 2 טוענת כי רכשה את אותה קרקע בשנת 1963 וטוענת לזכותה בה. בית המשפט מוצא כי הן רכישות התובעת והן רכישות הנתבע 2 תקפות. בסופו של דבר, הגורם הקובע הוא איזו עסקה התרחשה בתום לב ובתמורה. בית המשפט מוצא כי רכישתו של התובע עומדת בשני תנאים אלה ומקבל את תביעתו. הם קובעים כי התובע זכאי להירשם כבעלים של הקרקע שבמחלוקת, ובלבד שישלם את המסים החלים, ומורים לנתבעים לשלם את הוצאות המשפט של התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין. הנתבע 1 לא הגן על התביעה ולא התייצב לדיון, ואילו טענות הנתבע 2 כי התובע פעל בחוסר תום לב וללא תמורה לא היו משכנעות. השופטת מגיעה למסקנה כי לו הייתה הנתבעת 2 רושמת הערת אזהרה על הקרקע – דבר שלא עשתה במשך ארבעים שנה – התובעת לא הייתה מסתבכת בעסקה השנייה, ומעניקה את הקרקע לתובע.