עת"מ 459/02

תקציר

העותרת, TASN, ערערה על החלטת המועצה להטיל ארנונה (רכוש) על רצועת קרקע המשמשת לצינורות נפט. הקרקע הייתה בבעלות חברת נפט עיראקית וכל זכויותיה – כולל הבעלות על רצועות הקרקע להובלת צינורות הנפט – הועברו לידי TASN. TASN טענה כי היא אינה "המחזיקת" בקרקע בעלת זיקה הדוקה אליה, וכי הקרקע שימשה אחרים לחקלאות, ולכן יש לחייבה רק בארנונה בשיעור היחסי. עוד טענה החברה כי הודעות החיוב לשנים 2000 ו-2001 אינן חוקיות וכי חוקי ההקפאה מונעים הטלת ארנונה. כמו כן, טענה TASN כי יש לסווג את הקרקע כ"קרקע חקלאית" ולפטור אותה מארנונה, או לכל הפחות ליהנות מהחוק לתיקון ההסדרים, המסווג את יתרת הקרקע לאחר פטור מקווי תשתית כקרקע חקלאית. לבסוף, נטען כי המשיבים מנועים מלנקוט בהליכי גבייה מנהליים. המועצה, לעומת זאת, הדגישה כי TASN היא הבעלים והמשתמש בקרקע ויש לראות בה "המחזיק" החייב בתשלום המס. בית המשפט הסכים עם עמדת המועצה ודחה את העתירה והערעור. בית המשפט קבע כי TASN היא "המחזיקת" בנכס וכי טענותיה אינן משנות מסקנה זו. עוד קבע בית המשפט כי הודעות החיוב אינן בלתי חוקיות ואינן שוללות את החובה בתשלום מסים. עוד נקבע כי החוק לתיקון ההסדרים אינו חל על שנות המס הנדונות, ויש לסווג את הקרקע כ"קרקע תפוסה". לפיכך, החלטת המועצה להטיל ארנונה על תמ"א לשנים 2000, 2001 ו-2002 - בכפוף להתאמת גודל השטח - הייתה תקפה. עוד קבע בית המשפט כי חוקי ההקפאה אינם מונעים הטלת ארנונה, והמשיבים אינם מנועים מלנקוט בהליכי גבייה מנהליים. היא חויבה לשאת בהוצאות המשפט של כל המשיבים.