רע"פ 6034/99

תקציר

עניינם של המערערים שהחלו לבנות מבנה בירושלים ללא היתר, בניגוד לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. מהנדס ציין בנייה בלתי מורשית זו בתצהיר שהגיש ב-10 בספטמבר 1998 ובו המליץ על צו הריסה מנהלי. תצהיר זה עבר כמה שכבות של אישור העירייה, כולל היועץ המשפטי והמנכ"ל, עד שהגיע ליו"ר הוועדה המקומית, שהוציא צו הריסה ב-23 בספטמבר 1998. המערערים טענו כי מאחר שחלפו למעלה משלושים יום מחתימת התצהיר על ידי המהנדס, הצו אינו בר ביצוע. בתחילה, הסכים בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים עם המערערים, וביסס את תקופת הביצוע בת 30 הימים על מועד חתימת המהנדס. עם זאת, טענה זו בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר פירש את החוק כמתחיל את ספירת 30 הימים מיום הגשת התצהיר ליו"ר. השופט זמיר מבית המשפט העליון אימץ את פרשנותו של בית המשפט המחוזי, ונימק זאת בכך שכוונת המחוקק היא להילחם ביעילות בבנייה הבלתי חוקית, ולאפשר לעיריות עד שלושים יום ממועד הגשת התצהיר לבצע את ההריסה. בהחלטה הודגש כי צווי הריסה מנהליים נועדו לטפל במהירות בבנייה בלתי חוקית חדשה תוך התחשבות בזכויות הקניין, ובכך לחייב הליך מוניציפלי יעיל למניעת עיכובים. בנוסף, התייחס בית המשפט לחובת הייעוץ המשפטי העירוני טרם הוצאת צווי הריסה, והציע גמישות בהתאם למורכבות התיק. בסופו של דבר, התיק הוחזר לבית המשפט לעניינים מקומיים להמשך דיון בנושאים לא פתורים, ובמיוחד נאותות ההתייעצות עם היועץ המשפטי.