רע"ב 8126/11

תקציר

פסק הדין עוסק בבקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה עתירה של אסיר שהתנגד לסגירת אגף מגן בכלא שיטה. האסיר, המרצה עונש מאסר של 21.5 שנים בגין עבירות חמורות, טען כי הסגר מאלץ אסירים הזקוקים להגנה, כמוהו, לעבור לכלא אשל בדרום או לכלא השרון במרכז. הוא טען כי הדבר גורם למצוקה מיותרת לתושבי הצפון הזקוקים להגנה, וציין את האפליה, העומס על רשויות הכלא בהופעות בבתי המשפט בצפון ואת מצוקתו האישית, שכן הוריו הקשישים התקשו לבקרו, מאז סגירת האגף. העתירה לא הייתה הראשונה, בהמשך לעתירה דומה שנדחתה בעבר. בית המשפט המחוזי אישר מחדש את החלטתו תוך ציון אופיו של הסגר הנתון לשיקול דעתו של שירות בתי הסוהר, ולא מצא עילה להתערבות בית המשפט. המבקש פנה לסנגוריה ציבורית אך הומלץ לו שלא לעשות זאת מחוסר נחיצות. בית המשפט שב והדגיש כי העברות אסירים אינן פוגעות בזכויות יסוד ומהוות חלק משיקול הדעת המנהלי הרגיל שאינו מצדיק התערבות, תוך שימת דגש על שיקולים מערכתיים כמו צפיפות גוברת על נוחות משפחתית. טענות כלליות בדבר חוסר סבירות ההחלטה חסרו נתונים תומכים, ולכן הן אינן מספיקות לביקורת שיפוטית. בסופו של דבר, הבקשה נדחתה, ובכך נקבע תקדים של אי התערבות בהחלטות לוגיסטיות של מערכת הכליאה, אלא אם נסיבות יוצאות דופן מחייבות זאת.