ת"א 2799/07

תקציר

התובעת, בית חולים, תבעה את הנתבעת, מבטחת חובה, בגין תשלומי פיצויים ששולמו לעובד בעקבות תאונת דרכים. התביעה הוגשה לפי חוק הביטוח הלאומי כמעסיק מוסמך, בדרישה להחזר שכר עבודה ששולם בזמן היעדרותו של העובד. בתחילה תבע התובע סך של כ-12,000 ₪, אך בהמשך הפחיתה את התביעה לסך של 2046 ₪ עבור תשעת ימי ההיעדרות הראשונים, אותם המוסד לביטוח לאומי אינו מכסה. הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל חוסר ראיות, ובפרט תלושי השכר של העובד ואישור התשלום מהמוסד לביטוח לאומי. בית המשפט הסכים עם הנתבעת, דחה את התביעה והודעת צד ג'. בית המשפט קבע כי התובעת לא הציגה ראיות מספיקות להוכחת תביעתה להחזר, שכן היא לא צירפה מסמכים חיוניים, קרי תלושי השכר ואישור התשלום. בית הדין הדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על התובעת וכי גישתה היצירתית לראיות, כגון "הצהרה" של העובד, אינה מספקת. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי הזכות להחזר לפי חוק הביטוח הלאומי אינה מבטלת את המגבלות על תביעות תחלוף, שחלו הן על המוסד לביטוח לאומי והן על מעסיקים מורשים. לפיכך, התביעה בגין תשעת ימי ההיעדרות הראשונים לא הייתה פטורה מהתיישנות זו. פסק הדין התייחס להחלטות קודמות שכיסו בהרחבה את הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות. התובע חויב לשאת בהוצאות הנתבע בסך 2000 ₪ בתוספת מע"מ.