רע"א 55298-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **נושא הדיון:** הדיון מתמקד בשאלה האם קיימת "קביעה על פי דין" לעניין פגיעה בעמוד השדרה הצווארי, כמשמעותה בסעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ("החוק"). החלטה זו היא בעלת משמעות מכרעת לעניין מסלול התביעה - האם יידון לפי סעיף 6א (מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט) או לפי סעיף 6ב (הסתמכות על קביעות המוסד לביטוח לאומי). **רקע עובדתי:** המשיבה נפגעה בתאונת דרכים, אשר הוכרה כפגיעה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"). פקיד התביעות במל"ל דחה את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין פגיעות בעמוד השדרה הצווארי ובכתף (שרוול מסובב). ועדת התביעות במל"ל קבעה נכות בכתף שמאל בשיעור 15% (7.5% קשורים לתאונה) ונכות נוספת בגין שבר באף. חשוב לציין כי הוועדה הרפואית לא דנה באופן מפורש בעמוד השדרה הצווארי, למרות שהמשיבה העלתה טענות בעניין זה. **החלטות קודמות של בית משפט השלום:** 1. **החלטה ראשונה (25.7.2025):** בית משפט קמא קבע כי החלטת פקיד התביעות מהווה "קביעה על פי דין". על החלטה זו לא הוגש ערעור לבית הדין לעבודה. בית המשפט סבר כי לאור קביעות המל"ל, אין מקום לדון בבקשה למינוי מומחה רפואי. 2. **בקשה לעיון חוזר:** המשיבה הגישה בקשה לעיון חוזר, בטענה כי החלטת פקיד התביעות אינה מהווה "קביעה על פי דין" לפי ההלכה הפסוקה, וכי הוועדה הרפואית לא דנה בעמוד השדרה הצווארי, ולכן אין קביעה על פי דין בעניין זה. 3. **החלטה שנייה (6.8.2025):** בית משפט קמא קיבל את הבקשה לעיון חוזר, קבע כי החלטת המל"ל מיום 30.11.23 (לכאורה ההחלטה המקורית של פקיד התביעות) אינה מהווה קביעה על פי דין, ביטל את החלטתו הקודמת, והורה למבקשות להגיב לבקשה למינוי מומחה רפואי. **טענות המבקשות (סופרבוס וכלל חברה לביטוח):** * שגה בית משפט קמא בקביעתו כי לא הייתה קביעה על פי דין. לטענתן, פקיד התביעות קבע כי אין קשר סיבתי, והטענות לגבי הצוואר נדונו ונדחו בוועדה הרפואית, וצורפה חוות דעת מטעמן. * קיים השתק שיפוטי המונע מהמשיבה להעלות את הטענה מחדש. * התנהלות המשיבה מנסה לעקוף את סעיף 6ב לחוק על ידי פנייה לסעיף 6א. **טענות המשיבה (פלוני):** * קביעת פקיד התביעות אינה מהווה קביעה על פי דין. * הוועדה הרפואית לא דנה בעמוד השדרה הצווארי, למרות שהועלו טענות בעניין. **הכרעת בית המשפט המחוזי (השופט כנעאן):** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור. **ניתוח משפטי ועקרונות מרכזיים:** 1. **פרשנות "קביעה על פי דין" (סעיף 6ב לחוק):** * **הלכת כלל נ' אנקווה (רע"א 3289/96):** בית המשפט המחוזי הסתמך על הלכה פסוקה הקובעת במפורש כי **החלטות פקיד התביעות אינן מהוות "קביעה על פי דין"** כמשמעותה בסעיף 6ב לחוק. זוהי נקודה מכרעת בפסק הדין, שכן היא מבטלת את בסיס החלטתו הראשונה של בית משפט השלום. * **ההבחנה בין פקיד התביעות לוועדה רפואית:** בית המשפט הדגיש את ההבדל בין קביעת פקיד התביעות (שאינה קביעה על פי דין) לבין החלטת הוועדה הרפואית (שהיא כן קביעה על פי דין, אם היא עוסקת בנושא). 2. **תפקידה של הוועדה הרפואית:** * **חובת דיון:** בית המשפט קבע כי הוועדה הרפואית, **למרות טענות המשיבה והצגת חוות דעת, כלל לא דנה או בדקה את עמוד השדרה הצווארי**. מכאן, שלא נקבעה כל קביעה על פי דין בעניין זה, לא לחיוב ולא לשלילה. * **השוואה לכתף:** בית המשפט הבחין בין עניין עמוד השדרה הצווארי לבין הכתף. לגבי הכתף, הוועדה כן קבעה נכות וקשר סיבתי חלקי, ולכן אין מקום להשוות זאת לחוסר ההתייחסות לצוואר. 3. **דוקטרינת ההשתק השיפוטי:** * **העלאת טענה בערעור:** בית המשפט דחה את טענת ההשתק השיפוטי, שכן טענה זו **לא הועלתה כלל בפני בית משפט קמא**. כלל הוא כי לא ניתן להעלות טענות חדשות בערכאת הערעור. * **גופו של ההשתק:** גם לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי אין תחולה לדוקטרינה. נכות בעמוד השדרה הצווארי אינה סותרת את טענות המשיבה או קביעות הוועדה הרפואית, שכן הוועדה כלל לא דנה בעניין זה. 4. **עיון חוזר בהחלטת ביניים:** * **עקרון סופיות הדיון:** ככלל, החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין, והערכאה שנתנה אותה רשאית לחזור ולדון בה ולשנותה (כפי שנקבע בעניין אוקו). * **דרך המלך לעומת חריגים:** הדרך המקובלת לערער על החלטת ביניים היא באמצעות ערעור, ולא דרך בקשה לעיון חוזר. בית המשפט נוטה להיעתר לבקשות עיון חוזר במשורה. * **חריגים: טעות ברורה:** בית המשפט המחוזי קבע כי מקרה זה נופל תחת החריג של **"טעות ברורה בהחלטה"**. בית משפט קמא, בהחלטתו הראשונה, שגה בהבנת ההלכה הפסוקה לגבי קביעת פקיד התביעות. * **התנהלות המבקשות:** בית המשפט ציין כי התנהלות המבקשות, אשר טענו כי קיימת קביעה על פי דין מבלי להבחין בין הכתף לצוואר, תרמה לשגגה הראשונית. כמו כן, התנהלותן בתגובה לבקשה לעיון חוזר, ובפרט אי-הצגת פסיקה כפי שנתבקשו, תרמה לכך שבית משפט השלום תיקן את החלטתו. 5. **החלטה סופית:** * בית המשפט אישר את החלטתו השנייה של בית משפט השלום, לפיה יש לקבל את הבקשה למינוי מומחה רפואי. * בית המשפט הורה למבקשות לשאת בהוצאות המשיבה. * בית המשפט הפנה את תשומת ליבו של בית משפט השלום לכך שהמבקשות כבר הגיבו לבקשת המומחה, וניתן להכריע בה ללא דיון נוסף. **חידוש משפטי:** הפסיקה מדגישה שוב את ההבחנה המהותית בין קביעת פקיד תביעות לבין קביעת ועדה רפואית לעניין סעיף 6ב לחוק. היא גם מחזקת את הלכת "אנקווה" בנוגע להחלטות פקיד התביעות. בנוסף, הפסיקה מדגימה הלכה למעשה כיצד ניתן לתקן החלטת ביניים שגויה, במיוחד כאשר נפלה בה "טעות ברורה", וכיצד התנהלות הצדדים יכולה להשפיע על החלטת בית המשפט. הדגש על כך שהוועדה הרפואית לא דנה בפועל בעמוד השדרה הצווארי, למרות שהועלו טענות, מחזק את החשיבות של בדיקה ודיון ממשי מצד הוועדה, ולא רק קבלת טענות על הנייר.