ת"א 16478-06-16

תקציר

בית המשפט בחן סכסוך בין תובע שביקש לרכוש רכב מיובא ייחודי לבין נתבע שהציע שירותי ייעוץ ליבוא הרכב האמור. התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שלא ייבאה את הרכב בהתאם למפרט המוסכם בחוזה. הנתבעת טענה כי ההסכם הינו לשירותי ייעוץ וכי לתובעת היה הסכם ישיר עם הספק בגרמניה ולכן הנתבעת אינה אחראית לכישלון העסקה. בית המשפט בחן את ההסכם וקבע כי למרות כותרת ההסכם, אשר הגדירה את הנתבע כיועץ, אופיו של ההסכם ותנאיו אפיינו הסכם מכר. עוד מצא בית המשפט כי הפעולות שלאחר חתימת ההסכם, לרבות תשלומים נוספים ששילמה התובעת, לא שינו את אופי ההסכם. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי כישלון העסקה נבע מהפרת הנתבעת, שכן הנתבעת לא הביאה ראיות לכך שהרכב עמד במפרט המוסכם. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע תרם לנזק בכך שלא ניסה להקצרו באמצעות הליכים משפטיים נגד הספק הגרמני. בית המשפט החליט כי תביעת התובע בגין עוגמת נפש אינה סבירה, שכן הפיצוי המוסכם בחוזה כבר הספיק לעוגמת הנפש שנגרמה עקב כישלון העסקה. לפיכך, התביעה התקבלה בחלקה, והנתבע חויב לפצות את התובע בסכום ששולם עבור הרכב, בתוספת הוצאות ושכ"ט עורך דין, אך סכום זה יופחת באשמת התובע.