ע"א 43233-10-17

תקציר

הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, אשר העדיף את תביעתו של בנק ערבי ישראלי לערבות קבועה בלתי מוגבלת של המערערת לחובותיה של חברת בני מוסטפא נעמנה בע"מ, התקבל בחלקו. בית משפט קמא חייב את המערערת לשלם 1,200,607 ₪ בתוספת ריבית מחושבת והוצאות משפט, עליהם ערערה המערערת. לטענתו, יש לבטל את הערבות בשל התנהלות הבנק והנזקים הנטענים. חרף ראיות משמעותיות שהוצגו על ידי הצדדים, אישר בית משפט קמא את טענת הבנק ודחה את טענות המערער. המערער טען כי בית משפט קמא לא שקל פעולות בנקאיות פסולות, לרבות היעדר גילוי ואי מעורבותו הנטענת מאז שנת 1999. עם זאת, נקבע כי הבנק אמנם הפר את חובת הגילוי שלו, אך לא עלה בידי המערער להוכיח נזקים ישירים מלבד תשלומי הריבית. ערכאת הערעור מצאה כי הבנק לא יידע את המערערת על הרעת התנאים הפיננסיים, דבר שגרם לצבירת ריבית מיותרת. הסעד היה הפחתת הריבית המוטלת ממועד ההלוואה ועד לפסק הדין הראשוני של בית משפט קמא, תוך התאמת סכום ההחזר למה שהמערערת הייתה חייבת אלמלא הפרדת הבנק. משכך, שינה בית המשפט את הסכום לתשלום וביטל את צו ההוצאות שהוציא בית משפט קמא כנגד המערער, ופסק לו הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, שיוחזרו בתוך 30 יום, לרבות סכומים ששולמו ביתר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. ההחלטה פירטה התאמות, המחזקות את חובות הבנק להודיע, ובכך מבטיחות כי חבותה של המערערת תיבחן מחדש באופן הוגן.