בפ"מ 466-03-21

תקציר

מבקש ביקש לבטל את הפסילה המנהלית של רישיון הנהיגה. הרישיון נפסל ל-30 יום בגין עבירה של מהירות מופרזת במהירות של 167 קמ"ש באזור של 90 קמ"ש. המבקש טען כי הראיות שהוצגו אינן מספיקות, כי המשך נהיגתם אינו מהווה סכנה לציבור וכי הקצין הפוסל לא הפעיל שיקול דעת ראוי. הם התייחסו גם לנסיבות אישיות וטענו כי החלטת הקצין אינה רלוונטית ואינה מאוזנת. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת. לאחר בחינת חומר הראיות, קבע בית המשפט כי אכן קיימות ראיות מספיקות לכאורה לתמיכה בעבירה הנטענת. עוד קבע בית המשפט כי מהירותו של המבקש היוותה סכנה ממשית הן לעצמו והן למשתמשי הדרך האחרים וכי קצין הפסילה שקל טיעונים רלוונטיים וסבירים בטרם קיבל את החלטתו. בעוד שעברו התעבורתי הנקי של המבקש נלקח בחשבון, חומרת העבירה עלתה על גורם זה. בית המשפט הכיר בכך שהחלטות מנהליות אינן צריכות להיות שגרתיות ויש להתערב בהן רק אם נפל פגם מהותי - שלא היה קיים במקרה זה. בסופו של דבר, הבקשה לביטול הפסילה המנהלית נדחתה, וזכות הערעור נשמרה. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות המבקש, ושני הצדדים היו אמורים לקבל הודעה על פסק הדין.