סע"ש 31505-12-20

תקציר

המבקש, עובד רשות הטבע והגנים למעלה מ-20 שנה, פוטר מתפקידו בעקבות אירוע של חשד לזיוף דוחות נוכחות. המבקש ערער על הפיטורים לבית הדין הארצי לעבודה, שפסק לטובתו והורה על החזרתו לעבודה. עם זאת, פסק הדין איפשר לרשות דחייה של 30 יום לשקול את האפשרויות העומדות בפניה, לרבות העמדה לדין משמעתי או העברה לתפקיד אחר. למרות זאת, המבקש לא הוחזר לעבודה ובמקום זאת הושעה, מה שהוביל אותו להגיש בקשה לביזיון בית המשפט נגד הרשות. המבקש טען כי הרשות פעלה בזלזול בכך שלא קיימה את הוראת בית המשפט להחזירו לאלתר. בתוך כך, טענה הרשות כי פעלה במסגרת זכויותיה, וכי חזרתו של המבקש לעבודה התעכבה בהתאם לסמכויות שהוקנו למנכ"ל בהסכם הקיבוצי. בית המשפט, לאחר ששקל את פסק הדין ואת הפעולות שנקטה הרשות, קבע כי פסק הדין אינו אוסר במפורש על הרשות לנקוט בצעדים כגון השעיה או העברה. כמו כן, בית המשפט הבהיר כי הליכי ביזיון בית המשפט לא נועדו לדון בסעדים כספיים ויש לראות בהם מוצא אחרון. משכך, הבקשה לביזיון בית המשפט נדחתה, ללא כל צו להוצאות, בהתחשב בנסיבות העניין.