סע"ש 21935-04-19

תקציר

התובע, שעבד עבור הנתבעת שופרסל בסניפיה כדייג, תבע משופרסל הטבות תעסוקה שונות. התובע הועסק באמצעות מספר חברות כוח אדם במהלך עבודתו בשופרסל, ולכן הנושא הראשון שהיה על בית הדין להכריע בו היה זהות מעסיקו של התובע. בית המשפט קבע כי שופרסל הייתה מעסיקה משותפת של התובעת עם חברת כוח האדם אופוס בתקופה שבין אוגוסט 2016 לאפריל 2017, והמעסיקה היחידה בתקופה שבין אפריל לאוקטובר 2015, ובין אוקטובר 2015 לאוגוסט 2016, עת הועסקה התובעת באמצעות חברת כוח האדם א.ש. סקיוריטי. לאחר מכן קבע בית המשפט את שכרו של התובע, וקבע כי בשנת 2015 שולמו לו 30 שקל לשעה ובשנים 2016 ו-2017 33 שקל לשעה. שופרסל חויבה לשלם לתובע סך של 2,376 ₪ בגין הודעה מוקדמת, שכן העסקתו של התובע הופסקה על ידי עובד שופרסל עקב סיום תקופת ההשמה בת 9 החודשים בשופרסל. עוד הורה בית המשפט לשופרסל לשלם לתובע 3,040 ש"ח בגין הפרשות לפנסיה, 2,918 ש"ח בגין הפרשות לפיצויים, 9,254 ש"ח בגין גמול שעות נוספות ו-2,192 ש"ח בגין פדיון חופשות. שופרסל ואופוס חויבו, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 1,584 ₪ עבור פדיון חופשות, 528 ₪ עבור דמי חגים, 600 ₪ עבור החזר ניכויים שלא כדין עבור ביטוח רפואי, 3,000 ₪ בגין אי הודעה לעובד על תנאי העסקתו ו-6,000 ₪ בגין המצאת תלושי שכר שלא כדין. לבסוף הורה בית המשפט לשופרסל לשלם 1,000 שקל הוצאות ו-6,000 שקל שכר טרחת עורך דין של התובעת, ואופוס לשלם 1,000 שקל הוצאות ו-4,000 שקל שכר טרחת עורך דין של התובעת.