רע"א 663/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת. הבקשה, בתיק המכונה רע"א 21009-12-19, ביקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, שדחה ערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר. החלטת הערכאה הנמוכה יותר אפשרה הצגת ראיות הסותרות את קביעת המוסד לביטוח לאומי כי דרגת הנכות הצמיתה של המבקש עומדת על 10% בתחום האורתופדי. המשיב ביקש להציג ראיה סותרת זו. לאחר בחינה מעמיקה של הבקשה והמסמכים התומכים בה, החליט בית המשפט כי אין צורך להתערב באינטרסים האישיים של הצדדים המעורבים. בפסק הדין הודגש כי סטייה מהחלטת בית המשפט הפרוצדורלי אינה מצדיקה אוטומטית רשות ערעור וכי התערבות כזו תיעשה רק בנסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, תוך הדגשה כי החלטה זו התקבלה מבלי לפגוע לגופו של סכסוך בין הצדדים. פסק דין זה משמש תזכורת לכך שערעורים כמעט ולא ניתנים במקרים כאלה וכי הצגת ראיות סותרות תאותגר רק במצבים חריגים.