עמ"ש 22962-03-20

תקציר

במקרה דנן, ביקש המערער לשנות את חובות המזונות שלו בהתבסס על מספר טענות, כגון מצבו הכלכלי המשופר של המשיב, טובת הילדים וזכותו שלו לקיום בכבוד. במרכז טענתו עמדה האמונה כי שינויי הנסיבות מאז פסק הדין הראשוני מצדיקים בחינה מחודשת, במיוחד לאחר פסק הדין בע"א 919/15. עם זאת, במהלך הערעור חזר בו המערער מהטענות בדבר הרעתו הכלכלית ובמקום זאת התמקד בהגדלת הכנסותיו של המשיב ובהקטנת הוצאותיו. בית המשפט שב והדגיש כי בעוד שניתן לבחון מחדש פסקי דין למזונות במקרה של שינויים משמעותיים, הוא מחייב את התובע לספק ראיות מפורטות ושקופות לשינויים אלה. המערער לא הצליח להוכיח שינוי מהותי, בין היתר בשל ממצאים של גידול בהכנסות משני הצדדים ואי התאמות בגילוייו הכספיים. בית משפט קמא הביע ספקנות ביחס לתביעות ההכנסה של המערערת, וחשד כי נעשו התאמות כדי להציג נרטיב שקרי של מצוקה כלכלית. השופטים הדגישו את חשיבות תום הלב בתביעות לשינוי דמי מזונות, וציינו כי גם אם הכנסותיו של המשיב גדלו, חוסר שקיפות מצד המערער יכול להצדיק את דחיית התביעה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, תוך הדגשת הצורך ביושר ובגילוי מלא בהליכים לשינוי התחייבויות כספיות לאחר הגירושין.