בג"צ 7425/18

תקציר

העותר, אב לקטינה עם הפרעה התפתחותית, ביקש להעמיד לדין את המשיבים 3 ו-4 בגין ביצוע מעשים מיניים לכאורה בקטין. משטרת ישראל חקרה את הטענות אך סגרה את התיק מחוסר ראיות, וקבעה כי אין סיכוי סביר להרשעה. העותר ערער וטען כי החקירה פגומה וכי ההחלטה לסגור את התיק שגויה. עם זאת, המשנה לפרקליט המדינה אישר את ההחלטה. לאחר מכן הביא העותר את העניין לבית המשפט, אך גם בית המשפט דחה את העתירה, בהסכמת רשויות התביעה כי אין די ראיות להעמיד לדין את המשיבים. בית המשפט הדגיש את היקפה הצר של הביקורת השיפוטית במקרים אלה ואת שיקול הדעת הנתון לרשויות. בית המשפט מצא כי ההחלטות סבירות, בהתבסס על הצהרות עדים, גרסאות חשודות וקביעות של חוקר ילדים. אמינות טענותיו של הקטין לא הוטלה בספק, אך בית המשפט הסכים עם הפרשנות לפיה ייתכן שהקטין פירש לא נכון את האירועים. העתירה נדחתה ולא נפסקו הוצאות.