ת"פ 9131-03-20

תקציר

הנאשם הואשם בשני סעיפים של תקיפה וסעיף אחד של חבלה חמורה הנוגעים לאירוע שהתרחש ב-28 באפריל 2019, בו היו מעורבים אחיינו אחמד, אחיו חאלד ואחיו יוסף. טענת התביעה הייתה כי הנאשם תקף את אחמד וחאלד במקל, גרם לשבר במרפקו של חאלד, וכן בעט בגבו של אחמד. ההגנה ערערה על הטענות וטענה כי הנאשם לא תקף את משפחתו וכי כל הפציעות שנגרמו לאחמד לא נגרמו על ידו. היו סתירות גם בעדויות עדי התביעה, וההגנה הדגישה את היעדר כל אזכור של מקל בדו"חות הראשונים של המשטרה. התביעה חזרה בה במהלך המשפט מאחד מסעיפי התקיפה הנוגעים לחאלד. השופט בחן ביסודיות את הראיות שהוצגו, כולל עדויותיהם של אחמד וחאלד, דוחות משטרה ומסמכים רפואיים. הוא מצא כי התביעה הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם תקף את אחמד וגרם לו לחבלה חמורה באמצעות המקל. עם זאת, השופט לא השתכנע כי הנאשם בעט בגבו של אחמד, בשל היעדר ראיות תומכות. בנוגע לאישום בתקיפת יוסף ציין השופט כי העדויות אינן מספיקות, וכי קיימים פערים ראייתיים משמעותיים בשל סירובו של יוסף להעיד. כתוצאה מכך, זוכה הנאשם מאשמה זו, כמו גם מאישום תקיפה נוסף הנוגע לחאלד. לסיכום, השופט הרשיע את הנאשם בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות אך זיכה אותו משאר העבירות. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 3.10.2022.