ת"א 2413/00

תקציר

הסכסוך סובב סביב פרויקט ממילא, פרויקט התחדשות בירושלים. קרתא החברה לפיתוח מרכז ירושלים בע"מ (כרתא), חברה ממשלתית-עירונית, הוקמה כדי להוביל את הפרויקט. כרטא התקשרה בשנת 1989 בהסכם עם חברת אלרוב אזור מסחרי ממילא בע"מ (אלרוב), שלימים הפכה לקבלן היחיד של הפרויקט. בינתיים נותרה מדינת ישראל בעלת השליטה בכרטא, המספקת הלוואות והשקעות הון מסוימות. במסגרת הפרויקט אמורה הייתה אלרוב לקבל תמורה בדמות זכויות חכירה וחלק מהכנסות השכירות. עם זאת, הפרויקט נתקל בעיכובים, שהובילו למחלוקות ולפסק בוררות שחייב את כרטא לפצות את אלרוב. פסק הדין הנוכחי מתייחס לבקשות לאישור עיקולים על נכסי כרטא. אלרוב מבקשת לאשר עיקול שהוטל על כרטא בנוגע לזכויותיה בקרקעות הפרויקט, בשווי של כ-35 מיליון שקל, שלטענת אלרוב הן שלהם בצדק. בינתיים, המדינה מבקשת להטיל עיקול על חובותיה של כרטא למדינה. המדינה טוענת כי לכרטא אין זכויות קנייניות באדמות הפרויקט וכי מרבית הקרקע רשומה על שם המדינה. לגבי מבנה שהושכר למדינה (דפוס סיון), טוענת המדינה לזכות קיזוז כנגד חובו של כרטא, שהחל עוד לפני בקשת העיקול של אלרוב. אלרוב טוען כי המדינה, כבעלת שליטה, הפרה את חובת הנאמנות שלה בכך שביצעה את הקיזוז, ודחפה את כרטא לחדלות פירעון. עוד טוענת אלרוב כי המדינה העדיפה את עצמה כנושה שלא כדין, שכן השקעתה בכרטא הייתה בעיקר בצורת הלוואות. המדינה מצדיקה את מעשיה בניכויים כדין וטוענת כי זכות הקיזוז שלה קודמת לטענותיו של אלרוב. בית המשפט מתייחס תחילה לטענה מקדמית בדבר אגרות בית משפט שלא שולמו וקובע כי על אלרוב לשלם את מלוא האגרה באופן מיידי. לגופו של עניין, בית המשפט מדגיש כי אישור העיקולים המבוקשים על ידי אלרוב והמדינה מחייב בירור הזכויות והחובות בין כרטא לבין המדינה, החורג מתחום הליך זה. זכות הקיזוז של המדינה כנגד חובו של כרטא היא כדין, שכן החלה לפני צו העיקול הזמני לטובת אלרוב. בית המשפט קובע כי טענותיו של אלרוב חסרות ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. זאת ועוד, המסגרת הפרוצדורלית לאישור עיקולים אינה מתאימה לבירור הסוגיות המורכבות שהועלו. לפיכך, הבקשה לאישור העיקולים נדחית, ומשאירה את בירור היחסים המורכבים בין כרטא למדינה להליך משפטי נוסף.