ע"א 69170-11-25

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים **ע"א 69170-11-25** **מערער:** עמיחי בן שלוש **נגד** **משיבים:** 1. אוהד שגב, 2. ועדת הבחירות לעיריית עכו, 3. מנהל הבחירות לעיריית עכו **מבקש להצטרף להליך:** מרכז השלטון המקומי **השופטים:** עופר גרוסקופף, חאלד כבוב, יחיאל כשר **תאריך פסק הדין:** ד' שבט תשפ"ו (22.1.2026) **תיאור כללי של ההליך:** ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הורה על ביטול בחירות לראשות עיריית עכו מיום 27.2.2024, בהן זכה המערער (עמיחי בן שלוש), ועל עריכת בחירות חוזרות. ההליך המקורי החל כערעור בחירות, אך בשל חלוף המועד להגשתו, הוסכם על ניהולו כתביעה אזרחית למתן סעד הצהרתי, בהתאם להלכה שנקבעה בעניין חרזאללה. **רקע עובדתי:** בבחירות לראשות עיריית עכו שהתקיימו ביום 27.2.2024, זכה המערער, מר עמיחי בן שלוש, ב-51.69% מהקולות (12,803 קולות), לעומת 48.31% למשיב 1, מר אוהד שגב (11,966 קולות). הפער בין המועמדים עמד על 837 קולות (3.4%). מר בן שלוש נכנס לתפקידו ב-19.3.2024. ביום 13.1.2025 הגיש מר שגב ערעור בחירות לבית המשפט המחוזי, וכן בקשה להארכת מועד. בהסכמת הצדדים, ההליך נוהל כתביעה אזרחית. מר שגב טען כי מר בן שלוש, באמצעות דמות מוכרת בעיר, מר סמי אפראימוב, שילם כ-350,000 ש"ח לצורך תשלום למצביעים ופעילים, במטרה לגייס קולות, בעיקר מהמגזרים הערבי והקווקזי. נטען לשלוש דרכי פעולה עיקריות: 1. פנייה לראשי משפחות גדולות ובעלי השפעה, אשר קיבלו תשלום והבטחות לטובות הנאה (משרות, הקלות בבנייה) על מנת שישפיעו על סביבתם להצביע למר בן שלוש. 2. תשלום כספי במזומן לנהגים, אשר הסעירו מצביעים פוטנציאליים בתשלום, והסיעו אותם לקלפי. 3. "הסדר" עם מנהל בית קפה מקומי, שקיבל כסף ממר אפראימוב והציע נרגילות ושתיה בחינם ללקוחות שיצביעו למר בן שלוש. מר שגב טען, כי על בסיס ראיות שונות (כולל עדויות, הקלטות ושיחות), הושפעו שלא כדין למעלה מ-2,300 מצביעים, ומשכך יש להורות על קיום בחירות חוזרות. מר בן שלוש טען מנגד כי מדובר ב"סיפור בדים", המתבסס על עדויות של גורמים בעלי עבר פלילי עם מניעים פסולים. הוא טען כי לא הובאו ראיות קונקרטיות מספיק להוכחת רכישת קולות בהיקף העולה על פער הקולות, וכי ההסתמכות על אומדן בלבד של קולות "נקנים" אינה מספקת. במקביל להליך האזרחי, התנהלה חקירה פלילית. בית המשפט המחוזי הורה על קיום דיון בדלתיים סגורות, ופסק הדין ניתן בשתי גרסאות: חסויה (הכוללת פירוט ראיות) וקצרה יותר (המתירה פרסום). **פסק דינו של בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי (השופטת תמר נאות פרי) קיבל את תביעתו של מר שגב והורה על ביטול הבחירות. עיקרי קביעותיו: 1. **הוכחת ליקוי בהליך הבחירות:** בית המשפט קבע כי הוכחה השפעה בלתי הוגנת על מצביעים, שכללה הבטחות לקבלת משרות, סיוע בענייני בנייה, תשלום כסף במזומן, ומתן טובות הנאה אחרות. בית המשפט הגדיר זאת כ"שוחד בחירות ממש, ולמצער – השפעה שלא כדין על רצון הבוחר". קביעות אלו נסמכו על עדויות מגוונות, תוך שהשופטת מציינת כי הזהירה עצמה "אזהרה כפולה, ואפילו משולשת ומרובעת" בשל אופי חלק מהעדים. 2. **פוטנציאל השפעה על תוצאות הבחירות:** בית המשפט קבע כי היקף הקולות שהושפעו עולה על פער הקולות בבחירות (837 קולות). לצורך כך, השתמש בית המשפט באומדן, תוך שהוא מתבסס על עדויות אודות היקף הכספים שהועברו וסכום התשלום הממוצע למצביע. נקבע כי גם לפי החישוב המצמצם (1,540 קולות) עולה מספר הקולות שהושפעו בהרבה על הדרוש. 3. **העברה מכהונה:** בית המשפט קבע כי לא הוכחה מעורבות אישית של מר בן שלוש בליקוי באופן המצדיק את העברתו מכהונתו, למרות שהליקוי עצמו הצדיק ביטול בחירות. **הלכות מרכזיות וחידושים משפטיים:** 1. **הגדרת "ליקוי בהליך הבחירות":** בית המשפט מדגיש כי המונח "ליקוי בהליך הבחירות" מתפרש באופן רחב, וכולל כל סטייה מסדרי הבחירות, בין אם מכוונת ובין אם בשל תקלה. עם זאת, יודגש כי סעד ביטול הבחירות שמור למקרים בהם הליקוי "יורד לשורשו של עניין". במקרה זה, רכישת קולות באמצעות שוחד או טובות הנאה הוגדרה כליקוי שכזה. 2. **התנאי של פוטנציאל השפעה על התוצאות:** זהו תנאי מצטבר הכרחי לביטול בחירות. על התובע להוכיח קשר סיבתי עובדתי בין הליקוי לתוצאות הבחירות, כלומר, כי אלמלא הליקוי, תוצאות הבחירות עלולות היו להיות שונות. הדגש מושם על הצגת נתונים מספריים. 3. **שימוש באומדן לקביעת היקף הליקוי:** ההלכה, כפי שפורשה בעניין בכר (ע"א 4071/16) ויושמה בפסק דין זה, קובעת כי כאשר לא ניתן לקבוע במדויק את מידת השפעת הליקוי על תוצאות הבחירות (למשל, בשל אופי הליקוי, כגון תשלום לראשי משפחות או למצביעים מזדמנים), רשאי בית המשפט להעריך את היקף ההשפעה באמצעות אומדן. הדבר נכון במיוחד במקרי שוחד בחירות, המבוצעים לרוב "במחשכים" ומונעים משיקולי הרשעה פלילית. 4. **נטל הוכחה גבוה:** נטל ההוכחה המוטל על מי שמבקש ביטול בחירות הוא גבוה, הנע בין מאזן הסתברויות לבין רף "מעבר לכל ספק סביר". 5. **הבחנה בין הליך ערעור בחירות להליך אזרחי:** בית המשפט מציין את ההבדלים הדיוניים בין הגשת ערעור בחירות במועד (המקובל, לפי סעיף 72 לחוק הבחירות, ומוגבל לשאלות משפטיות) לבין ניהול ההליך כתביעה אזרחית, כפי שנעשה במקרה זה. ההליך האזרחי מאפשר דיון רחב יותר, כולל קביעות עובדתיות, וערעור עליו הוא בזכות. 6. **התערבות בממצאי עובדה ומהימנות:** בית המשפט העליון מדגיש את הכלל לפיו ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית, במיוחד כאשר בית המשפט הדיוני בחן את העדויות לעומק והזהיר עצמו נוכח אופי הראיות. 7. **"מעגל שני" של השפעה:** במקרה של רכישת קולות, בית המשפט קבע כי גם אם ההבטחה לטובת הנאה ניתנה לראש משפחה או לגורם משפיע (ולא ישירות למצביע הבודד), ובתמורה הושפעו בני משפחתו וחבריו, ניתן לראות בכך השפעה פסולה, בפרט אם הוכח כי טובות ההנאה שניתנו (כסף, הקלות בנייה) היו משמעותיות ויוצרות פוטנציאל השפעה גם על "המעגל השני". זאת, בניגוד לטענה כי רק קולות ש"נקנו" ישירות יפסלו. **החלטת בית המשפט העליון:** בית המשפט העליון דחה את הערעור. נקבע כי בית המשפט המחוזי קבע ממצאים עובדתיים מבוססים, אשר תומכים במסקנה המשפטית כי אכן התקיימו ליקויים בהליך הבחירות (רכישת קולות) בהיקף העלול להשפיע על תוצאות הבחירות. בית המשפט אימץ את קביעות בית המשפט המחוזי לפיהן: * ניתנו טובות הנאה מגוונות (כסף, הבטחות למשרות, השפעה בעירייה, הקלות בבנייה) לבוחרים רבים על מנת שיצביעו למר בן שלוש. * מספר הבוחרים שהושפעו עולה משמעותית על פער הקולות בבחירות (837 קולות). בית המשפט העליון הדגיש כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי, אשר בחן את הראיות לעומק, שמע 22 עדים, והזהיר עצמו בקפידה רבה. כמו כן, נקבע כי לא נפלה כל טעות שבחוק בפסק הדין, אשר יישם כראוי את ההלכות שנקבעו, לרבות בעניין השימוש באומדן לקביעת היקף הקולות שהושפעו, והתחשבות בהשפעה על "המעגל השני". **השלכות ומשמעות פסק הדין:** פסק הדין מדגיש את החשיבות העליונה של טוהר הבחירות, גם ברמה המקומית. הוא מאשר את המדיניות המחמירה כלפי ניסיונות להשפיע על תוצאות בחירות באמצעות שוחד או טובות הנאה. יחד עם זאת, הוא מאזן בין הצורך להגן על ההליך הדמוקרטי לבין הקושי הראייתי הכרוך בהוכחת שוחד בחירות, ומאפשר שימוש בכלים פרשניים וראייתיים (כמו אומדן) על מנת להבטיח שתוצאות הבחירות ישקפו את רצון הבוחר החופשי. ההחלטה על קיום בחירות חוזרות בשל חשש לשוחד בחירות בהיקף גדול, גם כאשר המערער לא הורשע אישית בפלילים, מדגישה את גודל השעה ואת ההשלכות האופרטיביות של המקרה. **תוצאה:** הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיב 1 (מר שגב) בסך 50,000 ש"ח.