עמ"ש 33617-05-16

תקציר

השופטים, ישעיהו שנלר, ד"ר קובי ורדי ועינת רביד מסכימים כולם כי יש לדחות את הערעור. בסיכומו של סגן השופט ד"ר קובי ורדי מוסבר כי המערערת, המייצגת את תמר, פועלת בחוסר תום לב ואין לה מעמד משפטי להתנגד לרצונה של רחל משום שהדירה המדוברת לא הייתה חלק מהירושה של תמר. על פי הסכם הפשרה, שהוא תקף ומחייב ומשפר את מצבה של תמר, הדירה וכספיה לא הורשו לתמר על הסף. במקום זאת, הם היו אמורים להישאר ברשות המשפחה – ועברו לצאצאיהן של איה ועדי – במקרה שלתמר לא היו צאצאים והדירה לא נמכרה בעת מותה. מאחר שהדירה לא נמכרה, ולתמר אין צאצאים, קבעו השופטים כי המשיבים זכאים לדירה ולכספיה בהתאם להסכם הפשרה ולצוואתה של רחל. עוד ציינו השופטים כי מעשיה של תמר - הסרת הערת האזהרה ושחרור הכספים - עולים בקנה אחד עם הסכם הפשרה, וכעת היא אינה יכולה לטעון אחרת. המערערת תצטרך לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪.