פש"ר 36940-03-12

תקציר

בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (פש"ר 36940-03-12) ניתנה החלטה מפורטת על ידי השופטת נועה גרוסמן, המתייחסת לגורלו של הליך פשיטת רגל המתנהל מזה כמעט שבע שנים. ההחלטה מתמודדת עם טענות בדבר חוסר תום לב מצד החייב, הברחת נכסים, וכן עם שאלת המשך ההליך נוכח אינטרס הנושים. **רקע עובדתי והיסטורי של ההליך:** ההליך החל בצו כינוס שניתן ביום 23.10.2012. מאז, התקיימו מספר ישיבות, הוגשו 14 בקשות ערעור על החלטות הנאמן בתביעות חוב, וכן נדונו סוגיות מהותיות הנוגעות להתנהלות החייב, נכסיו, והתנהלות ההליך כולו. התקיימה הידברות בין הצדדים, אך ניסיון להגיע להסדר נכשל. ההכרעה בהליכים התעכבה, בין היתר, בהמתנה להחלטה בבית המשפט העליון בערעור אחר. **עיקר המחלוקות וטענות הצדדים:** 1. **חוסר תום לב והברחת נכסים מצד החייב:** הנאמן והנושים טוענים כי החייב התנהל בחוסר תום לב, העלים נכסים, והבריח אותם לידי בניו ובתו לפני ובמהלך ההליך. בין היתר, מוזכרות העברת פעילות עסקית מחברת "מייסטר הבשר" לחברה חדשה בשם "האקדמיה לבשר" המנוהלת על ידי בנו, רישום נכסים יקרי ערך על שם ילדיו (דירות, חשבונות ניירות ערך), והעסקתו של החייב בחברה המנוהלת על ידי בנו בשכר נמוך באופן מחשיד. 2. **התנהלות החייב בהליך:** הנאמן טוען כי החייב לא משתף פעולה, מסתיר נתונים, ואינו מגיש מסמכים כנדרש. ההכנסות וההוצאות המוצהרות שלו נראות לו לא אמינות, ובפרט תשלום שכר הדירה הגבוה לבנו. 3. **הטענות בדבר הברחת כספים:** הנאמן מעלה תמיהות לגבי היעלמות סכומים משמעותיים מחשבונות ניירות ערך שהיו רשומים על שם בתו של החייב, וכן לגבי מקורות המימון לרכישת דירות על ידי ילדיו. 4. **התנהלות הנאמן:** בתחילת ההליך, הנושים הביעו ביקורת על תפקודו של הנאמן ועתרו להחלפתו, בטענה כי אינו פועל באופן מספיק נמרץ להשאת קופת הכינוס. עם זאת, עמדתם השתנתה, ובשלב מאוחר יותר, נושה מרכזית (נטו מלינדה סחר בע"מ) הצטרפה לעמדת הנאמן, וביקשה להשאיר את ההליך על כנו על מנת לאפשר את המשך החקירות ומימוש הנכסים. 5. **עמדת החייב:** החייב מכחיש את הטענות בדבר חוסר תום לב והברחת נכסים. הוא טוען כי הוא חף מנכסים, עובד כשכיר בעסק של בנו בשכר נמוך, וכי הדירה בה הוא מתגורר שייכת לבנו אשר רכש אותה ממקורותיו. הוא גם טוען כי לא היה מקום לדרוש ממנו מידע נוסף מעבר למה שהעביר. 6. **דחיית הערעורים על החלטות הנאמן (עש"אות):** החייב הגיש 14 בקשות ערעור על החלטות הנאמן בתביעות חוב. טענתו המרכזית הייתה כי הנאמן שגה בכך שלא קיזז מתביעות החוב את הכספים ששולמו לחברה במסגרת הליכי פר"ק. בית המשפט דחה טענות אלו, תוך שהוא מבסס את הקביעה על הוראות חוק הערבות, וכן על כך שכתבי הערבות האישיים היו עצמאיים ובלתי תלויים בחיובי החברה, וככל שהיה הסדר כלשהו, הוא לא נועד לפטור את החייב מערבותו האישית. בית המשפט אימץ את קביעותיו של בית המשפט בתיק הפר"ק, וקבע כי החובות המאושרים עומדים על סך של כ- 5.2 מיליון ש"ח. **החידוש המשפטי והקביעות המרכזיות של בית המשפט:** 1. **עיכוב הליכי הפש"ר - שיקול דעת בית המשפט:** בית המשפט בחן האם יש לבטל את הליך פשיטת הרגל, כפי שטענו הנושים בתחילת הדרך, או להשאירו על כנו. ההחלטה מתבססת על עקרון תום הלב, שהוא מהותי בהליכי פשיטת רגל. התנהלות בחוסר תום לב, ובפרט הברחת נכסים, עשויה להצדיק ביטול הליך. עם זאת, נקבע כי לא כל התנהלות פסולה גוררת בהכרח ביטול הליך, במיוחד כאשר המשך ההליך עשוי לשרת את האינטרס של הנושים. 2. **אינטרס הנושים כשיקול מכריע:** אף שהתנהלות החייב העלתה תמיהות רבות ונראתה כנגועה בחוסר תום לב, בית המשפט נמנע מלבטל את ההליך. זאת, לאור עמדתם המעודכנת של הנושים, אשר הביעו את רצונם שההליך יימשך על מנת לאפשר לנאמן להשלים את חקירת הנכסים ומימושם במסגרת הליך הפש"ר, ולא לפצל את ההליך להליכי הוצאה לפועל אישיים. בית המשפט הדגיש את האינטרס של הנושים להיפרע את חובם, וקבע כי מטרות ההליך הן גם הבטחת זכויות הנושים. 3. **המשמעות של חוק הערבות וחוק החוזים:** דחיית הערעורים על החלטות הנאמן התבססה על פרשנות משפטית מעמיקה של חוק הערבות, ושל חוק החוזים (חלק כללי), בנוגע להפטר חייבים. נקבע כי ערבות אישית היא אמצעי להבטחת גביית החובות גם כאשר החברה חדלת פירעון, וכי הסדר שנעשה עם החברה אינו מבטל אוטומטית את ערבותו האישית של החייב, במיוחד כאשר מדובר בערבות עצמאית ובלתי תלויה. 4. **תפקיד הנאמן ופיקוח בית המשפט:** ההחלטה מאשרת את תפקידו המרכזי של הנאמן כ"זרועו הארוכה של בית המשפט", ומדגישה כי בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתו של הנאמן, אלא אם כן הופעל באופן בלתי סביר או בלתי תקין באופן מהותי. ביחס לנאמן בענייננו, נקבע כי פעל במסירות, יושרה, והוגנות, וכי יש לאפשר לו להשלים את משימתו. 5. **חובת הגילוי המוגברת של החייב:** בית המשפט חזר על הדרישה מהחייב לגלות מידע מהימן ומלא על מקורות הכנסתו והיקף רכושו. הברחת נכסים נחשבת לפעולה בחוסר תום לב, שיכולה להוביל לביטול ההליך. 6. **בקשה מתוקנת לביטול הענקה:** כצעד מעשי להמשך ההליך, הנאמן הונחה להגיש בקשה מתוקנת ומסודרת לביטול הענקה, תוך 30 יום, על מנת שניתן יהיה לדון בה לגופה. **השלכות לעתיד ההליך:** ההליך יימשך, אך בעיקר מתוך אינטרס הנושים. החייב ימשיך בתשלומים החודשיים, ויוטל עליו להגיש דוחות כספיים מלווים באסמכתאות. הנאמן יתמקד בהגשת בקשה לביטול הענקה, על מנת לנסות ולאתר ולממש נכסים שנטען כי הוסתרו או הועברו שלא כדין. ההחלטה מהווה מעין "הקפאה" של ההליך, המאפשרת את המשך בירורן של טענות מהותיות, אך ללא הבטחה להפטר עתידי, בהתאם להתנהלות החייב ולאיתור הנכסים.